המטבח הצ'כי הוא לא בדיוק שם דבר בעולם, וזה לא מאוד מפתיע. הוא מבוסס על שלושה אבות מזון: סוכר, חמאה וקמח, בקומבינציות שונות. לפעמים יש גם פירות העונה. יש למתכונים צ'כים נטיה לכופתאות, בעיקר במילוי בשרים או פירות העונה, אבל לא חייבים לעמוד שלוש שעות במטבח כדי לגעת לרגע בפראג.
הנה שני מתכונים קלים ומהירים מהמטבח הצ'כי:
פלאצ'ינקי – פנקייק צ'כי
אחד המאכלים הצ'כים שנהגנו לאכול בבית לעיתים קרובות הם פלאצ'ינקי. לפעמים חברות ניסו להקניט אותי שאלה בסך הכול פאנקייק צ'כי אבל הגאווה הלאומית שלי לא ממש קיבלה את ההשוואה בברכה. בפועל, פלאצ'ינקי זה פאנקייק צ'כי.
אחרי שהמשפחה שלי עלתה לארץ, והמצב הכלכלי לא היה בדיוק להיט אמא שלי הייתה קוראת לפלאצ'ינקי, "אוכל של סוף החודש", לפני שנכנסה המשכורת הבאה. בעיקר בגלל שכל המרכיבים זולים במיוחד.
האלמנט המשתנה בפלאצ'ינקי הוא בעצם המילוי. באופן מסורתי מורחים בפנים ריבות, עם כמה שיותר פרי וחתיכות פרי. גבינה לבנה עם תמצית וניל או סוכר וניל היא מילוי פופולארי נוסף. ילדים נוטים לשוקולד עם חמאת בוטנים או ריבת חלב. כדאי לזכור שלא חייבים לאכול פלאצ'ינקי מתוק. אפשר גם למלא את הפלאצינקי בגבינות קשות שינמסו מעט במחבת, לגלגל ולאכול לצד סלט ישראלי.
הסוד האמיתי הוא להגיע למרקם הנכון בבלילה, ולא להעז להתחיל לעבוד לפני שהמחבת רותחת גם אם קמתם אמיצים היום בבוקר. כלל האצבע אומר לטפטף טיפה אחת או שתיים ורק אם כאשר הן פוגעות בשמן והוא מיד מתחיל לבעבע ולרחוש – אפשר להתחיל.
אז מה צריך עבור 5-6 פלאצ'ינקי:
קמח, בסביבות כוס
חלב, בערך שתי כוסות
ביצה
מערבבים את כל המרכיבים לבלילה יחסית נוזלית.
יוצקים את הבלילה במרכז, כמות מעטה יחסית ומטים את המחבת כדי לתת לה לזרום. תמיד אפשר להוסיף ו"לעגל את הפינות".
אחרי שהבלילה כבר לא כל כך בלילה, הופכים אותה ונותנים לה עוד כמה רגעים להשחים.
רמת העשיה הרצויה היא עניין אישי למדי. יש אנשים שנשבעים בשמם של השוליים החרוכים. אני אוהבת פלאצ'ינקי דקיקים וחיוורים. אבל גם העובי של הפלאצ'ינקי הוא עניין שאפשר לשחק עליו. אפשר להוסיף שכבה שניה אם אתם אוהבים פלאצ'ינקי שיש לו קצת יותר אופי.
מהניסיון שלי, הראשון תמיד נהרס. אבל אחרי שהוא הולך לפח, אפשר להתחיל באמת.
מרק שמנת – הפתרון הצ'כי לארוחת שבירת צום
המנהג המוסלמי לשבירת צום הוא שתיית מיץ משמש או אכילת תמר, והתנפלות על מזון נחשבת לגרגרנות וטעם רע. בהרבה בתי כנסת יש אנשים ששוברים את הצומות על קריסטל ועוגות הבית, אבל זה אם תשאלו אותי גובל בתועבה.
הבעיה היא שאם גם ככה בערב רגיל הלחץ וחוסר הרצון להשקיע גבוה, אז בסוף צום חוסר החשק לעמול על האוכל מרקיע שחקים. הריחות מגרים וקשה להאבק בדחף רק לטעום ולוודא שלא צריך להוסיף עוד מלח.
המתכון הזה הוא מתכון צ'כי במקור, אבל הוא עבר גיור כשר למהדרין, ומשמש אצלנו בתור המנה הקבועה לשבירת צום, והוא חלק מהתפריט של אחרי יום כיפור. בין היתר משום שהיא מזינה מאוד, מרווה וממלאת בנוזלים, אבל גם מאוד עשירה ולא פעם אם לא מקשיבים טוב טוב לרחשי הקיבה, והעמסתם אותה יותר מידי תגלו שזו אפילו מנה דיי כבדה.
אז, מה צריך?
שישה תפוחי אדמה
צרור שמיר
מיכל שמנת
סלסלת פטריות
ביצה
מים
- מקלפים את תפוחי האדמה וחותכים אותם לרבעים.
- מעמידים אותם על האש במים עם קצת מלח.
- מוסיפים פנימה את הפטריות, אחרי שמנקים, קוטמים וחותכים גם אותן לרבעים או רצועות.
- נותנים להם להתבשל על האש עד שתפוחי האדמה מתרככים.
- כאשר המים רותחים ומבעבעים, שוברים את הביצה החיה לתוך המים ומתחילים לערבב. הנוזלים של הביצה יהפכו למעין סיבים שיהפכו אותו לעשיר יותר.
- אחר כך שופכים פנימה את מיכל השמנת
- קוצצים את השמיר
- ונותנים להכול להתבשל עוד עשר דקות עד רבע שעה.
אני ממליצה בחום להמליח את המרק הזה מאוד, אפילו יותר ממה שאתם אולי חושבים ברגע הראשון. המלח מחבר את המרכיבים השונים של המרק הזה ויותר מידי אנשים חושבים בהתחלה שהוא קצת תפל פשוט כי לא שפכו פנימה מספיק מלח.
במשפחה שלי אוהבים לאכול את המרק הזה ביחד עם ביצים קשות, ואפילו לחתוך אותן לרבעים ולזרוק גם אותן לתוך המרק. אני ממליצה לחכות קצת בין הקערות. הרבה פעמים בגלל שזה מרק, אנשים חושבים שהם צריכים לאכול הרבה ממנו כדי לשבוע, וזה לא נכון. זה יכול להיות ממש כבד על הבטן אם העמסתם יותר מידי.
בתאבון, וצום קל.
יהודית קגן
סופרת, עורכת וכתבת תוכן. אמא לילדות קטנות, ובת להורים מצ'כיה.
לאתר של יהודית
