בטורקיה תמצאו כל מני דברים בטעם מסטיק. כשישראלים קוראים "טעם מסטיק" הם חושבים על בזוקה ורודה. זה לחלוטין לא המצב בטורקיה וביוון. כשהטורקים (והיוונים) כותבים שמשהו הוא בטעם מסטיק – הכוונה היא לטעם מסטיקה. באנגלית יקראו לו Mastic gum, בטורקית Sakız וביוונית הוא פשוט יהיה Mastika.
כתבתי מתכון לליקר מסטיקא, וזאת אותה מסטיקה: שרף של עץ אלת המסטיק.
הטעם שלו כפי שהגדירה חברה שלי הוא "טעם של חורשת קק"ל". ריח של שרף וטעם מריר ומגניב.
גלידה בטעם מסטיקה
הגלידה הטורקית היא הרבה יותר דביקה מהגלידה הרגילה, בגלל המסטיקה. היא גם לא נמסה מהר כמו הגלידה שאתם רגילים אליה.
וכן, המוכרים מאוד אוהבים לעשות את הטריקים האלה. זה לא רק בשביל המצלמה. וזה באמת מצטלם טוב, אבל לפעמים אני רק רוצה את הגלידה שלי ושיעזבו אותי בשקט.
קפה בטעם מסטיקא
בבית הקפה הכי מגניב באיסטנבול שתיתי קפה שחור בטעם מסטיקא. בתחילת השלוק זה היה נחמד, רגע אח"כ התחלף לטעם של סבון ואז נשאר טעם של מסטיקא בפה. לא התחברתי. קפה בטעם סבון אני יכולה להכין בבית.
"הכי מגניב" זה לא בגלל האוכל בו. זה אוכל ברמה של סטאבקס: 5 כריכים, כמה מאפים והמון סוגי קפה. זה בית קפה שמיועד לעבודה: שקעים ליד השולחנות.
אבל מה שמגניב בו הוא העיצוב: זה בית קפה מזרח קדום. עובדים על הלפטופים ומתחת לזה – שער אשתר.
הקפה הטורקי הרגיל שלהם הוא דווקא סבבה.
כתובת: Hacımimi Mahallesi, Boğazkesen Caddesi, No: 25, Beyoğlu, İstanbul
מלבי מסטיקא
בימים הראשונים באיסטנבול, כל מה שרציתי היה מלבי. גם כי אני בתקופה שזה כל מה שאני רוצה וגם כי אנחנו רגע לפני יום העצמאות ומלבי הפך לקינוח מאוד ישראלי.
"מלבי" זה השם הישראלי של המנה. במצרים קוראים לזה Mahalabia. בטורקיה השם הוא Muhallebi. השם המלא של מלבי מסטיקא הוא DAMLA SAKIZLI MUHALLEBI.
בארץ שמים על זה "מי ורדים" (רוב הזמן זה ויטמינצ'יק פטל. מזמינה אתכם לבדוק אותי), קוקוס ובוטנים.
באיסטנבול יש על זה פיסטוקים גרוסים – וזהו. לטעמי אפשר לעשות הכלאה עם הסירופ הישראלי ועם הפיסטוקים וזה יהיה מושלם.
ו…. זה לא כזה נפוץ. על הקינוחים באיסטנבול כתבתי בהרחבה (בקצרה: פחות קמח, חמאה ושוקולד, יותר בצק עלים ופיסטוקים). הקינוח הכי נפוץ אחרי בקלאוות למיניהן, הוא פודינג אורז שנקרא בטורקית Sütlaç (סולטצ'). אם אתם בכל זאת בקטע – אפשר למצוא כאן סחלב.
בשבוע הראשון נכנסתי לחנות מתוקים יפיפיה וראיתי שם משהו שנראה כמו מלבי, שירגיע את הקרייב שלי. שאלתי את המוכר אם זה מלבי, והוא אמר שכן. וקניתי נרגשת. הוא ארז לי לקחת – וכשפתחתי את האריזה שמחה ומתרגשת – גיליתי שהוא ארז לי סולטצ', והמלבי נשאר בחנות.
ניסיתי כפית, ניסיתי שתיים – ולא אהבתי.
יום למחרת היינו בכיכר תקסים, הכיכר המרכזית של איסטנבול שאם אתם יודעים מה טוב לכם תבואו, תסמנו וי – ותלכו למקומות מעניינים יותר. עידן ואני היינו אחרי יום עבודה ארוך (בכל זאת באנו גם כדי לעבוד) אבל בדרך חזרה לדירה עידן מצא לי בית קפה שנראה שיהיה בו מלבי. ואכן היה בו מלבי!
שאלו אותי אם אני רוצה מלבי שוקולד או מלבי מסטיקא. הלכתי על המסטיקא בלי להסס, וזה היה כל כך טעים שלקחתי אחד לדירה.
והנה מתכון למלבי מסטיקה.
רחת לוקום בטעם מסטיקא
רחת לוקום קנה את עולמו בזכות נרניה. המון חברים שלי פינטזו על הממתק הטורקי והתאכזבו לטעום אותו במציאות.
אני דווקא אוהבת רחת לוקום, אבל לא את כולם. יש כאלה מדהימים וכאלה דוחים, וההבדל הוא בעיקר במרקם. אגב, בעכו יש רחת לוקום של היישמור. שתדעו.
בכל מקרה, מסטיקא הוא המסמיך המקורי של רחת לוקום, ואפשא למצוא פה בין היתר רחת לוקומים בטעם מסטיקא. אי שם בין רחת לוקום פיסטוקים, רחת לוקום עם רימונים לרחת לוקום בציפוי "זעפן", או "זעפרן אזרי" או איך שלא קוראים לזה. זה חיקוי של זערפן ולא הדבר האמיתי, אבל הוא טעים ומה אני מתלוונת.
ליאלי בירות – לילות בירות
לילות בירות זה כנראה הקינוח הכי מוכר בארץ עם מסטיקה. זאת עוגה נחמדה מאוד, אבל לא נפלתי מהכיסא. למרות שהמסטיקה שם אחלה. אפשר לאכול אותה למשל בחיפה במסעדת LUX בעיר התחתית. בכל מקרה, גם זה קינוח מסטיקא, אבל עוד לא מצאתי אותו באיסטנבול. אולי לא חיפשתי מספיק.
ליקר מסטיקא
אני קצת מרמה, כי הטורקים לא שתיינים גדולים. אמנם מדינה חילונית, אבל מוסלמית. ליקר מסטיקא זה יותר של היוונים. כאן אפשר לקרוא מתכון לליקר מסטיקא.
