אורך פרק: שעה
עוסק ב: התנהלות כלכלית, ניהול תקציב, ניתוחים וראיונות חברתיים וכלכליים
מיועד ל: בני (ובעיקר בנות) דור ה-Y וה-Z
שפה: אנגלית
אתר הפודקאסט: The Financial Confessions
לצ'לסי פייגן אין תואר ראשון מקולג'. בגיל 18 היא דפקה לעצמה את דירוג האשראי בגלל התנהלות כלכלית לא אחראית וחוסר ידע. בארה"ב דירוג האשראי שלך יקבע תעריפי הלוואות, אבל גם אם את תוכלי לשכור דירה, ופרטים כלכליים נוספים שישפיעו על העתיד שלך. כדור השלג הכלכלי של צ'לסי לא הפסיק, והיא הצליחה להכניס את עצמה לחובות.
מתוך הטעות הזאת, צ'לסי פייגן הקימה עם שותפה את The Financial Diet. היום זה ערוץ תוכן. יש להן אתר, ערוץ יוטיוב, פודקאסט וכמובן מיטב הרשתות החברתיות. בערוץ היוטיוב עולה תוכן שלוש פעמים בשבוע, חלקו הגדול עם הפנים של צ'לסי – למרות שהיא בהחלט לא האדם היחיד במיזם.
מה יש בפודקאסט
הגדרת הפודקאסט היא "The Financial Confessions הוא פודקאסט על איך אנחנו חיים ומתנהלים עם כסף". זה פודקאסט ראיונות שנוגע בהמון זויות של התחום.
זה לא פודקאסט שילמד אתכם איך לעשות דברים, אלא שיחות סביב נושא. פייגן מראיינת אנשים מעניינים (דוגמאות יש ב"פרקים נבחרים") לשיחות סלון, כל מרואיין סביב הנושא שהוא מביא איתו.
תפיסת העולם של צ'לסי היא אמריקאית צעירה וליברלית. היא משלבת אחריות אישית לצד הציפיה של אנשים עם אמצעים לתרום חזרה לקהילה. היא עצמה מקיימת את מה שהיא דורשת ומציינת מדי פעם שהיא לא מקבלת את המשכורת הכי גבוהה בעסק שלה. בניגוד לתפיסה "אם את מספיק מוכשרת ותעבדי מספיק קשה – תצליחי", היא מזכירה שלרקע שלנו יש השפעה דרמטית על ההישגים שלנו בחיים ומזכירה למרואיינים את הפריווילגיות הכלכליות שלהם; היא מדברת על החשיבות של טיפול נפשי בערך פעם בפרק.
פרקים נבחרים
הראיון עם ג'נט מקרדי
הפרק הזה לא יוצא לי מהראש. ג'נט מק'קרדי, ששיחקה את סאם פוקאט ב-iCratly, מדברת על להיות ילדה-שחקנית.
זה מעבר לקלישאת "שדדו לי את הילדות" שאנחנו שומעים הרבה. שני דברים העיפו לי את הפוני בפרק הזה: האחד הוא שבאמת לא מלמדים אותם כלום על כסף ועל התנהלות כלכלית כמבוגרים. אך אחד מאיתנו לא לומד את זה באמת, אבל הם בתור ילדים – כבר יש להם עבודה ומשכורת והם אפילו משלמים לסוכן.
השני הוא שיש טייפקאסט להרבה ילדים-שחקנים, והטייפקאסט הזה הוא שהם מגיעים ממשפחות מצוקה, והם חייבים לרַצות וחייבים להצליח – כי פרנסת המשפחה תלויה בהם. לא פעם, אחד ההורים גם abusive.
זה כל כך העיף אותי כי אני זוכרת את הדמות של טריש ווקר, החברה/אחות של ג'סיקה ג'ונס. בזמן שהבנתי את הרקע של הדמות של ג'סיקה ג'ונס – הבלש הבודד, הדכאוני והאלכוהוליסט מז'אנר הפילם נואר – דמות כמו טריש לא יצא לי לראות. לא את הרקע הזה של ילדה כוכבת ולא את היחסים האלו עם אמא שלה. לשמוע את הראיון ולשמוע כמה התופעה רווחת בקרב ילדים שחקנים – זה די מטורף. גם אם נתקלתי ברפרנסים למצב הזה כשהייתי צעירה יותר – הם עברו לי מעל הראש.
ראיון עם עורך דין לענייני גירושין
לא פחות משזה פרק על גירושין, זה פרק על נישואין וזוגיות. עורך דין (יקר. 600 דולר לשעה, לטענתו) לענייני גירושין מדבר על המחירים הכלכליים והרגשיים שבגירושין. כולל האמירה "אני נשק. נשק בידיים של מישהו שבא לתקוף – זה מסוכן. נשק בידיים של מישהו שבא להגן – זה חיוני".
לשאלה האם הוא נשוי – הוא עונה שהוא גרוש באושר. הגירושין שלו עלו רק 500 דולר וגרושתו והוא נשארו חברים טובים, היא אמא נפלאה לילדים שלהם והוא גאה לקרוא לבן הזוג שלה חבר שלו. נישואין הם כמו כרטיס לוטו: רוב הסיכויים שלא תזכה, אבל אם זכית – זה כל כך טוב, שזה שווה את זה.
בהתחלה הייתי סקפטית לגבי הפרק, כי מה אפשר לחדש על עורכי דין לענייני גירושין? זה יקר, זה מלא באגו, זה יכול להיות מכוער. אבל אופן ההתנסחות שלו, השאלות שלה וכל האוירה בפרק – השאירו אותי. הופתעתי לטובה.
חיים וכסף אחרי שעוזבים קהילה חסידית
כשכתבתי על הפודקאסט Kosher Money דיברתי על חרדים שעובדים. זה הרבה יותר נפוץ בארה"ב מבישראל. ובכל זאת, לא כל החרדים האמריקאים אותו דבר.
כאן יש סיפור כלכלי של חרדי לשעבר (במועד הראיון הוא כבר פוסט-דוקטורנט) – אבל אמריקאי.
