איך לנהל תיק השקעות?

ליבנתם צרכים, בחרתם מדדים, הערכתם סיכונים וביצעתם פיזור גיאוגרפי. אין ספק שהרכבת תיק השקעות אינה מלאכה קלה ודורשת מחשבה מעמיקה, זמן לא מבוטל ואף הבנה בסיסית לגבי שוק ההון.

ניתנות פקודות הקנייה ותיק ההשקעות יוצא לדרכו. המשימה הסתיימה בהצלחה.
האמנם? 

משקיעים רבים, בעיקר כאלה שעבורם זאת התנסות ראשונה בפעילות עצמאית בשוק ההון, מרגישים בשלב זה שהחלק הקשה מאחוריהם. להרכבת התיק חשיבות רבה בהצלחה העתידית של ההשקעה. סביר כי תיק שלא מורכב בצורה יסודית יתקשה להניב תשואה מיטבית למשקיע, אך כל זה אינו אלא הצעד הראשון ההכרחי בדרך להצלחה. החלק הקשה באמת עוד לפנינו: ניהול תיק ההשקעות לאורך זמן.

נהוג לחשוב שיש שני סוגים של פעילים בשוק ההון – סוחרים ומשקיעים. סוחרים עוקבים לעתים קרובות מאוד (שלא לומר כל הזמן…) אחר התיק במטרה למקסם כל תנודה קטנה לטובתם. משקיעים לא מתעניינים בשינויים שוטפים אלא משגרים את ההשקעה לדרכה ובונים על כוח השוק לטווח הארוך.

בפועל, על מנת לנהל השקעה מיטבית לאורך זמן, צריך לעשות בדיוק כך: לנהל. בשורות הבאות נבחן כמה כללים בסיסיים אך חשובים בניהול תיק השקעות.

בחינה חוזרת

ניהול בדיקה תקופתית של מטרות ההשקעה שלנו. בחינה כזאת תכלול שאלות כגון:

ראשית, חשוב להבהיר – כמו כל שוק, גם שוק ההון מתנהל לפי ביקוש והיצע. לכאורה הכל מאוד מתמטי, הגיוני ומסודר. אבל רק לכאורה. בפועל, שוק ההון נתון להשפעת מגוון רחב של גורמים – כלכליים, גאו-פוליטיים, ביטחוניים, אקלימיים, פסיכולוגיים, תקשורתיים ואף רכילותיים. כמה מהתנודות הגדולות ביותר בשוק ההון החלו באירועים שאינם כלכליים כלל.

חשוב להבין אם כן, כי כל מכלול ההערכות, ההשערות והשיקולים שלנו בתחילת הדרך, אף אם נראו מבוססים לפני חודש או שנתיים, עלולים להתגלות כלא רלוונטיים במציאות משתנה. בהחלט ייתכן שגם מצבנו האישי או המשפחתי השתנה – מצב אישי/משפחתי, עבודה חדשה וכו'. המציאות הזאת קובעת את הכלל הראשון בניהול תיק השקעות עוד לפני שבוחנים את תשואת הניירות שבהם השקענו:

בחינה חוזרת תקופתית של מטרות ההשקעה שלנו.

בחינה כזאת תכלול שאלות כגון:

• האם מטרות ההשקעה שקבענו בשלב הרכבת התיק עדיין תקפות?
• האם תקופת ההשקעה שחשבנו עליה נותרה בעינה?
• האם חלו התפתחויות מאקרו-כלכליות שמשנות באופן מהותי את התחזית/הצפי שלנו לתשואה שנתית? (למשל, תחילת מהלך של עליית ריבית)
• האם מצבנו האישי או הפיננסי השתנה? האם אפשר או צריך עכשיו להעלות את רמת הסיכון או להוריד אותה? (למשל, ככל שנתקרב לגיל הפרישה מומלץ באופן כללי לצמצם את הסיכון בתיק)

קביעת יעד תשואה

קבעו יעד תשואה רצוי מכל מדד / סוג אחזקה / אחזקה ספציפית.

כולנו נהנים להסתכל על שוק עולה ולראות ירוק בעיניים אבל זה לא תמיד הצבע השלט, שוק ההון לא תמיד מתנהל בצורה ליניארית ולעתים קרובות גם לא מתנהל "לפי הכללים" או ה-"היגיון". ישראלים ידועים בחוסר סבלנותם ובהעדר אורך רוח באופן כללי. הדבר ניכר במיוחד בהתנהגותם בשוק ההון, אבל גם המשקיע המתוחכם והמנוסה ביותר לא אוהב לראות מגמה שלילית ובטח לא ירידות שערים חדות – גם אם הם מוסברים כ-"תיקון" או "מהלך של מימושים". משקיעים רבים נוטים לחשוב שמוטב לא לגעת כלל בתיק ושבטווח הארוך תיק עם פיזור רחב יניב יותר מתיק שמתבצעים בו שינויים. לפעמים זה נכון, אבל ממש לא תמיד. קביעת יעדי תשואה מראש מסייעת לעקוב אחר ביצועי התיק ולבחון באיזו מידה היא תואמת את הציפיות שלנו. 

קבעו לעצמכם תשואת יעד

קבעו לעצמכם תשואת יעד שבה תבחנו מחדש את כדאיות המשך האחזקה בנייר. יעד חיובי ישקף את התשואה שממנה תהיו מרוצים אם תושג תוך תקופה מסוימת שאתם מגדירים. למשל: תשואה של 15% תוך 3 חודשים. בתחילת הדרך קביעת תשואה רצויה תיראה לכם שרירותית או תלושה. עם הזמן, תלמדו להסתכל מעבר לגרף התשואות בלבד ולהכיר מושגים כגון מכפיל הון, מכפיל רווח, תשואת דיבידנד, לזהות מגמות רוחביות ועונתיות בסקטורים מסוימים ואפילו לקרוא תמצית של דוחות פיננסיים.

כל אלה ועוד הם כלים חשובים ביותר בבואנו לבחון את כדאיות המשך אחזקת נייר מסוים וכדאיות ההשקעה בנייר חדש או בכלל. בין השאר, שינוי בחשיבה המקורית עשוי לנבוע משינוי מהותי בתוצאות העסקיות של החברה או חברות בענף מסוים, משינויים טכנולוגיים משמעותיים, שינוי יסודי בנתוני מאקרו-כלכלה ועוד.

יש כאן איזון עדין בין הרצון לא להפוך לסוחרים המנסים "לנחש את השוק" ובין הרצון להיות משקיעים לטווח הארוך. אבל אין חובה, גם למי שמאמין בכדאיות השקעה רבת שנים בשוק ההון להישאר למשך כל תקופת ההשקעה עם אותם אחזקות. מעטים האנשים שקונים נכס נדל"ן אחד ונשארים עם אותו נכס לכל החיים.

שוק ההון דינמי הרבה יותר משוק הנדל"ן. הגיוני לקבוע יעד שאפתני יותר למניה ספציפית לעומת תעודת סל/ETF העוקבת אחר מדד רחב שבו, באופן טבעי, התנודתיות תהיה נמוכה יותר. אפשר גם לקבוע תאריך יעד לתשואה שהגדרתם וכך לבחון אם האחזקה בכיוון הנכון בקצב סביר או שהיא מדשדשת ודורכת במקום. ולא, אל תגידו לעצמכם משפטים כגון: "איזה יופי, זה כבר עלה 15 (או 20 או 50) אחוז, כל עוד זה עולה אני לא מוכר" או "אם זה עולה, סימן שכדאי". לא לעולם חוסן ומה שהיה טוב עד עכשיו לא בהכרח ימשיך להיות כזה.

קבעתם יעד? הגעתם לתשואה שרציתם או שחשבתם כהגיונית לאותו נייר? תשתדלו להיצמד למטרות שקבעתם ולא לתת לתאוות הרווחים או לפחד לנהל אתכם. לכל הפחות, תבחנו ברצינות את כדאיות המשך האחזקה ותקבעו יעד חדש (קבעתם קודם תשואת יעד של 20% והמניה הגיעה לשם? החלטתם על המשך האחזקה? אל תקבעו יעד חדש זהה אלא נמוך יותר – למשל עוד 10% או 12% ולא עוד 20% נוספים).

קבעו גם יעד שלילי

חשוב ביותר לקבוע גם "יעד שלילי", כלומר הפסד שבו תבחנו מחדש את כדאיות המשך האחזקה. ולא, אל תגידו לעצמכם משפטים כמו "אני לא מוכר בהפסד אף פעם" או "נכון שהייתה ירידה אבל זאת ירידה לצורך עלייה" או אפילו "באמת נראה לא מוצלח אבל אני רק אחכה עד היא תעלה לערך ההשקעה המקורי ואז אמכור". תגובות כאלה מונעות בעיקר מפסיכולוגיה, רגש ושכנוע-עצמי, והנטייה הטבעית להחזיר את ההפסד עלולה להתגלות כמלכודת.

ברגע שקבעתם שלא מוכרים "יהי מה" עד שתוחזר הקרן, אתם מסתכנים בכך שהכסף המושקע באותה אחזקה יישאר "קבור" בה תקופה ארוכה בלי שאותה אחזקה תורמת מאומה לתשואת התיק. אל תפחדו לממש אחזקה בהפסד (במיוחד אם היה שינוי בתחזיות האנליסטים/נתוני החברה וכו') לטובת אחזקה חדשה בעלת פוטנציאל גדול יותר – כך תתנו לעצמכם הזדמנות טובה יותר להחזיר את ההפסד.

זכרו גם שלפי שיטת מס רווחי הון הנהוגה היום בישראל, "מימוש" ההפסד גם יזכה אתכם בקיזוז חלקי/פטור ממס על מימוש רווח עתידי. 

ברבור שחור

בשגרה, שוק ההון מתנהלת לאורך זמן באחד משני אופנים: במגמה מובהקת אך מתונה (חיובית או שלילית) או בצורה חסרת כיוון ברור (דשדוש). שני המצבים הללו לא דורשים התערבות מיוחדת מעבר לכללים שכבר קבענו לעצמנו באשר לתדירות המעקב, בדיקה מחודשת של מטרות ההשקעה, בחינת יעדי תשואה וכו'.

אולם, פעם בתקופה, בתדירות הולכת ועולה (בדומה לעליית קצב התפתחות הטכנולוגיה), מתרחש אירוע המכונה "ברבור שחור" – אירוע בלתי צפוי עם השלכות חמורות שכלי הניתוח הרגילים לא מצליחים לצפות או להסביר. משבר הסאב-פריים של 2008-2007 הוא דוגמה מצוינת לאירוע כזה. 

אחד המאפיינים של "ברבור שחור" בשוק ההון הוא שכמעט בלתי אפשרי להגיב אליו בזמן אמת מבלי לקבל החלטות בלחץ שעלולות להסב נזק כבד לתיק. אולם, גם אם את האירוע עצמו לא ניתן לצפות, אפשר ומומלץ להיערך מראש לתרחיש כזה על ידי קביעת דרך פעולה מראש:

כל החלטה מקדימה שתקבלו לגיטימית. אינני נכנס כאן לניתוח מה כדאי ומה לא משום שכל אירוע מתפתח אחרת, אבל חשוב לקחת בחשבון שאם תחליטו על מכירת התיק או חלקו כמה שיותר סמוך לתחילת האירוע (מובן שאין שום דרך לדעת כמה עוד השוק יירד, אם בכלל), ייתכן מצב שבו תתקשו למכור את האחזקות שרציתם. זה יכול לקרות מכמה סיבות:

• או משום שהוכרזה הפסקת מסחר כאשר האירוע עצמו ממשיך "להתגלגל" בעוד אתם לא יכולים להגיב בשוק. (האירוע עצמו עלול להתרחש בצד השני של העולם כשאתם ישנים. אתם פשוט תקומו בבוקר ותגלו שהבורסה הכריזה על הפסקת/דחיית תחילת המסחר).
• או משום בעיית סחירות בנייר מסוים – כלומר, תגלו שבנסיבות שנוצרו, פשוט אין אף אחד שמוכן לקנות את הנייר שאתם מבקשים להתפטר ממנו.

אחת המנטרות השחוקות בשוק קובעת שכדאי למכור כשכולם קונים ולקנות כשכולם מוכרים. זה לא נכון תמיד, אולי אפילו לא רוב הזמן. מה שכן, ירידות חדות בשוק (אם לדייק, התקופה שמיד אחריהן) היא לעתים קרובות הזדמנות קנייה נוחה. השאלה אם יהיה לכם עם מה לקנות. תקפידו לשמור תמיד על רכיב של מזומן בתיק בדיוק בשביל תרחיש כזה.

תשתדלו להמעיט בתקופה כזו בקריאת ידיעות כלכליות. לרוב הן יועילו מעט מאוד ויכללו בעיקר כותרות מפחידות על "משבר חריף", "מפולת חסרת תקדים" ו-"תחזיות עגומות". בהנחה שהמערכות הפיננסיות הגלובליות לא עומדות בסכנת קריסה מוחלטת (אני הקטן משער שהסיכוי לכך שואף לאפס), מתישהו השוק יחזור לסוג של התנהלות מוכרת. קריאת מדורי הכלכלה בתקופה של מפולת תוסיף לכם בעיקר כאבי ראש, חרדות, ונדודי שינה אבל מעט מאוד מידע מהימן ושימושי לניהול התיק. במצב כזה האנליסטים לא יודעים הרבה יותר מכם.

היבטים נוספים לתכנון וניהול תיק השקעות

סוגי סיכון

אחד השיקולים החשובים בתכנון תיק השקעות הוא כמובן רמת הסיכון. הסיכון הבולט הוא האפשרות להפסיד כסף בגלל ירידות שערים "רגילים" אבל ישנם סוגים נוספים של סיכון שכדאי לקחת חשבון.
בהשקעה מנייתית (בניגוד להשקעה באג"ח למשל), שני הסיכונים הנוספים הבולטים הם סיכון ענף/מדינה וסיכון נזילות.

• סיכון ענף/מדינה – סיכון זה קיים כאשר משקיעים בנייר העוקב אחר מדד מניות של סקטור ספציפי (כשפיתוח טכנולוגי למשל יכול לפגוע באטרקטיביות של הסקטור שהשקענו בו) או של מדינה ספציפית (כשאירוע פוליטי / גאו-פוליטי או אחר עלול לפגוע קשות בכלכלת אותה מדינה – סיכון זה בולט במיוחד במדינות מתפתחות או בכאלה שבהן אין שקיפות מלאה).
• סיכון נזילות – סיכון זה הוסבר בהתייחסות לאירוע של "ברבור שחור" אבל יכול גם להתממש במקרה של הפסקת פעילות של חברה המנפיקה תעודות סל / ETF.
• מומלץ לצמצם את שני הסיכונים באמצעות פיזור ההשקעה – הן פיזור גיאוגרפי הן פיזור בין מנפיקים שונים.

עלות ניהול

גם אם החלטתם לנהל בעצמכם את ההשקעה וכך לחסוך את דמי הניהול של מנהל תיקים, כדאי לשים לב לעלויות הכרוכות בכך ולנסות לצמצם אותן ככל הניתן. יש שתי עלויות עיקריות:

• עלויות הנגבות על ידי חברת ההשקעות / פלטפורמת המסחר / הבנק שבו התיק מוחזק. עלויות אלה יכללו בעיקר עמלות קניה/מכירה אבל ייתכנו גם עלויות נוספות כגון דמי ניהול (במקרה של בנק), עלות לתשלום דיבידנדים ועמלות חליפין במקרה של המרת שקלים למטבע חוץ או ההיפך. מומלץ כמובן לערוך סקר שוק ולנהל מו"מ עם הגופים השונים על מנת לקבל את התנאים הטובים ביותר.
• עלויות ניהול הנגבות על ידי מנפיקות תעודות סל / ETF שמפורטות בתשקיף התעודה. זה אולי לא השיקול המרכזי בבחירת המוצרים בתיק אבל לאורך זמן העלויות הללו עשויות להכביד על התיק ואם יש כמה תעודות הדומות במאפייניהן האחרים, כדאי לחפש את התעודה שגובה דמי הניהול שלה  נמוכים יותר. 

גידור התיק

או בעברית פשוטה, ביטוח למקרה של ירידות שערים. כמובן שאפשר תמיד לצמצם את האחזקות בתיק בתקופות של ירידות שערים (או במקרה של חשש לתקופה כזו) אבל מכירות כאלה לא רק שכרוכות בתשלום עמלות אלא שסביר להניח שתמכרו במחירים שנמוכים ממה שרציתם.

אחת האפשרויות היא להעירך מראש למצב כזה על ידי רכישת מכשיר שיעניק לכם פיצוי על ירידת שערים. חשוב מאוד להדגיש: המוצר הזה – אופציית PUT שמו – מוגבל בזמן (בארץ כמה חודשים בודדים – בחו"ל יותר), מעניק הגנה חלקית בלבד (הפיצו הוא בעצם על הירידה במדד כללי כגון מדד ת"א 35 או מדד S&P 500 ולא על התיק המדויק שלכם על כל רכיביו), כרוך בעמלת קנייה ונסחר בתנודתיות גבוהה בהרבה מהשקעה מנייתית רגילה.

מדובר במכשיר פיננסי מורכב מאוד מסוג נגזרות שמהווה חלק מעולם שלם בתוך שוק ההון וכמו בכל פעילות בשוק, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע לפני שניגשים אליו. באופן כללי, ביצוע הגנה זו לאורך זמן יכול לעלות לא מעט כסף (במיוחד בארץ בגלל הצורך לחדש אותה מדי כמה חודשים) ומומלץ לשקול את השימוש בה בעיקר בתקופות של תנודתיות גבוהה בשוק או חשש סביב אירוע פוליטי / גאו-פוליטי / כלכלי שהשלכותיו לא ברורות (ההצבעה בבריטניה על פרישה מהאיחוד האירופי היא דוגמה טובה). 

שוק ההון מהווה הזדמנות נהדרת לצבירת רווחים לאורך זמן. ניתן להמשיל אותו לגינה שדורשת תכנון אבל גם (אולי בעיקר) טיפוח נכון לאורך זמן. אין הכרח שתשתעבדו למלאכת הטיפוח – גם השקיית יתר בגינה מזיקה – אבל עם ניהול נכון ועקבי לאורך זמן, בהחלט יכולה לפרוח לכם השקעה יפה.