אחד העקרונות של לעשות כסף הוא להוציא עבודה החוצה. למי שעובד קשה מדי אין זמן לעשות כסף. עובדים מאפשרים להפסיק למכור את הזמן שלכם ולהתחיל למכור את הזמן של אחרים תמורת רווח, הם מאפשרים גדילה, עבודה עם לקוחות נוספים, הצעת שירותים ומוצרים נוספים. שימוש בכישורים שלהם מאפשר לכם להתרחב מקצועית ולהציע פתרונות בתחומים שאתם לא יודעים לעשות בעצמכם.
כשעסק גדל, אחת הסוגיות שעולות היא האם להעסיק עובד שכיר או להעדיף פרילנסר. כל פעם מחדש אני מעדיפה להעסיק פרילנסר. אלו הסיבות שלי:
המאמר הזה פונה בעיקר למעסיקים שמתלבטים האם להעסיק פרילנסר ועל אילו בעיות פרילנסרים עונים להם. אם אתם רוצים בעצמכם להיות פרילנסרים או לפתוח עוסק, מציעה לכם לקרוא את המאמר איך לפתוח עסק בגיל צעיר.
אני אוהבת להיות עצמאית אז אני מניחה שכולם ככה
לא הטיעון הכי קר ומחושב, אבל הרבה מאיתנו עובדים ככה: אנחנו מתייחסים לעצמנו כאל אדם סביר. אני מתה על העצמאות שלי. אני לא רוצה להגיד לכם באיזו שעה אני קמה מחשש לעין הרע. העצמאות מאפשרת לי לעשות דברים שאם הייתי שכירה – לא הייתי יכולה לעשות.
מדי פעם אני שואלת את עצמי מה היה גורם לי לחזור להיות שכירה במצבי הנוכחי. התשובה היא תמיד "אותה מידה של אוטונומיה, ושכר הרבה יותר גבוה". אני אוהבת את האוטונומיה שלי ומניחה שגם אחרים יהנו ממנה.
כשאת בוסית של אדם, נפשית, מחייב אותך לתת לו פחות חופש ולפקח עליו יותר. לא בא לי שיעשו את זה לי, לא בא לי להיות במקום שמרגיש צורך לפקח על אנשים. אני בודקת אותם רק לפי איכות התוצר, ובמידת הצורך גם לוח הזמנים. אני רוצה לחשוב שאני בוסית תובענית אבל אדם מאוד נוח.
נפח עבודה
אין לי מספיק נפח עבודה כדי להבטיח לעובד אחוז משרה קבוע. יש לי חודשים שאני יכולה לתת מספיק עבודה לחצי משרה, יש חודשים שאני יכולה לתת לפרילנסר רק 5 שעות עבודה. לא הוגן מצידי להתחייב בפני אדם להעסיק אותו – כשאין לי דברים בתחום העיסוק שלו לתת לו.
מעבר לזה שלא כלכלי לי לממן אבטלה סמויה של עובד, זה גם מתסכל מקצועית ואישית לעובד.
מידת התמקצעות
אני רוצה לקחת עובדים שיעשו את מה שהם טובים בו, ואני רוצה שהם יהיו יותר טובים ממני בזה.
אם מישהו בונה אתרים טוב – אני אקח אותו כפרילנסר לבנות אתרים ללקוחות שלי. אם מישהי כותבת תוכן טובה, אני אעזר בשירותיה ככותבת תוכן. לצפות מאנשי מקצוע בתחום מסויים להפוך לכלבויניקים בשלל תחומים לא מכבד אותם ואת הכישורים שלהם.
מודעות דרושים שמתסכלות אותי
בהקשר הזה, כשאני רואה משרות שכתוב בהן "דרוש/ה איש/ת דיגיטל" והדרישות כוללות ידע ב-SEO, PPC, גוגל אנליטיקס, גוגל טג מנג'ר, ניהול סושיאל, בניית אתרים וגרפיקה – אני מבינה שדרוש כלבויניק שעכשיו סיים קורס דיגיטל ומחפש להכניס רגל, וגם שלמקום שמפרסם את המודעה הזאת אין יכולת למקצע מישהו.
אני לא רוצה להיות מקום עבודה שמצפה להמון דרישות מאדם אחד. אני מניחה שאף אדם לא באמת טוב בכל הדברים האלו, ולי אין את היכולת להתחיל להכשיר עובד בהכל. אני מעדיפה לעבוד עם אנשים על מה שהם טובים בו, בנפח עבודה שמתאים לצורך שלי.
מה שכן, טיפ לג'וניורים: למשרות התחלתיות טוב להיות כלבויניקים ולדעת קצת מכל דבר. זה נותן יתרון אדיר בהמשך וטוב שמקום העבודה נותן לך לטעום ולהתנסות במלא דברים. אני הייתי כלבויניקית של דיגיטל: בניתי אתרים, כתבתי תוכן, ניהלתי קמפיינים ועוד. רק אחרי שנה ומשהו ככלבויניקית החלטתי להתמקצע ב-SEO. הייתי פ'סדר בכל הדברים האלה (יותר טובה מהלקוחות שלי), אבל לא הייתי באמת טובה באף אחד מהם. מה שכן, היום זה הופך את העבודה שלי להרבה יותר פשוטה. יש המון דברים שאני יודעת לעשות בעצמי, ועוד יותר דברים שאני מבינה את השפה שלהם ואיך הם עובדים גם אם לא יודעת לעשות בעצמי.
זכויות עובדים
להיות זאת שאחראית על זכויות העובדים שלי במקום שהעובדים שלי יהיו אחראים על הזכויות של עצמם זה ניג'וס שאם אני יכולה להימנע ממנו – אני מעדיפה. אני אדם אחד שעובד לבד, לא עסק של עשרות עובדים עם מחלקת שכר והנהלת חשבונות.
החוק הישראלי הופך אותי לגוליית בעל כרחי. אני לא רוצה להיות חשופה לתביעה אם לא עקבתי בדקדוק אחרי כל אחד מהחוקים שחלים על מעסיק שמעסיק שכירים. אני לא רוצה לעבוד בלהעסיק עובדים ומעדיפה לשלם להם בהעברה בנקאית פעם אחת כל חודש וגמרנו, בלי לפצל לתשלום להם, לפנסיה, לקרן ימי חופשה וכו'. אני אעזור לפרילנסרים שלי לפתוח קרן השתלמות. אם הם ירצו ואגיד להם מה אני עושה ואת כל הטיפים שלי. אבל זה כבד עלי כלכלית ולוגיסטית ואני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות את זה.
זה לא אומר לשלם להם פחות
זה ממש לא אומר שאני משלמת להם פחות. לא פעם אני אשלם לפרילנסרים יותר. הסכום שעליו אני סוגרת עם פרילנסרים שווה ערך לעלות מעסיק במקרה של עובד שכיר. פשוט במקרה הזה במקום שהעלויות יתחלקו ביני לבין העובד – הן עוברות במלואן לעובד (הפרילנסר). הוא יכול לעשות עם זה מה שבא לו.
פרילנסרים מתחילים? כלל האצבע הוא להוסיף לפחות 30% על המשכורת נטו שהרווחתם כשכירים כדי להרוויח אותו דבר כעצמאים. עכשיו כשאתם עצמאים – כל הביטוח לאומי, פנסיה, מס הכנסה, ימי חופשה, ימי מחלה וכו' – עליכם ועל המעסיק. ואני מקווה שיש לכם גם רו"ח לשלם לו.
מערכת היחסים פחות היררכית
יכול להיות שאני חיה בסרט ושמלמעלה רואים את ההיררכיה בצורה פחות בולטת. יש לי פרילנסרים שאני כן מרגישה שאני יותר הבוסית שלהם, אבל יש לא מעט כאלה שבדינמיקה ביניהם אנחנו עובדים ביחד על פרויקט. זה לא "פרילנסר שלי" כמו שזה קולגה ואני פשוט מנהלת את הפרוייקט.
זה קורה בעיקר במצבים שאני נעזרת במישהו עם כישורים שלי אין ולו יש. זה קורה פחות במצבים שאני נעזרת בפרילנסרים ג'וניורים שיורידו ממני עבודות שאני לא אוהבת לבצע.
יש פחות מחוייבות
המחוייבות שלי מול פרילנסר היא ברמה האנושית, אבל לא החוזית. אם אני מוצאת מישהי שמתאימה לי יותר מבחינת מקצועיות, אישית או מבחינת מחירים – אני יכולה לעבוד איתה במקום או בנוסף. אם פרילנסר מפשל לי בענק כמה פעמים – אני יכולה להפסיק לעבוד איתו בפשטות.
כדאי לזכור שחוסר המחוייבות הוא הדדי. יום אחד הם יכולים ללכת לעבוד במקום אחר, או לא להיות פנוים אלי. זה סיכון שאני לוקחת על עצמי.
לסיכום העניין
אני מעדיפה להתנהל עם פרילנסרים ולקנות את הכישורים שלהם לגופו של פרוייקט וצורך. הם כולם אנשים מקסימים ואם אתם מחפשים בוני אתרים, כותבי תוכן, מנהלי סושיאל, קמפיינרים וכל צורך אחר בתחומי הדיגיטל – מוזמנים לדבר איתי ואמליץ עליהם בשמחה ובאהבה.
אני קונה מהפרילנסרים את הכישורים שלהם ואת הזמן שלי. זה, בתורו, מפנה אותי להגדיל את העסק, לפנות לפרוייקטים נוספים (כמו מאניטיים) ולהגדיל את ההכנסות שלי.
