באוניברסיטה חילטרתי כמדריכת סריגה. וחומרי גלם לסריגה, כשאת סטודנטית, זה יקר. אז את חומרי הגלם שלי יצרתי בעצמי מחולצות טריקו ישנות שלי ושל אנשים סביבי. מהסוג שתמיד יש ותמיד רוצים להיפטר מהן.
זה מדריך שכתבתי וצילמתי לפני כמה שנים. היום הייתי עושה את זה יותר טוב. אז הייתי פחות מנוסה בצילום. החוטים האלה מתאימים בד"כ לסריגה החל ממסרגה 8 (מסרגה אחת). ואם יש לכם בגדים ששוכבים אצלכם ואתם לא יודעים מה לעשות איתם, וסריגה זה לא הקטע שלכם – תציצו במה לעשות עם בגדים ישנים.
- מקפלים חולצה באמצע, באופן בו שני חצאי החולצה לא יושבים בדיוק אחת על השני, אלא נשאר מרווח קטן של משהו בין 2 ל-4 ס"מ בין החלק התחתון והגבוה יותר לחלק העליון הנמוך יותר. כשנתחיל לגזור – אותו לא נגזור.
2. מתחילים לגזור את החולצה לפסים ברוחב של כאצבע וחצי, מהצד התחתון.
את הגזירה עושים עד הקיפול, כולמר: את מרווח שלושת הסנטימטרים משאירים לא-גזור. הגודל הזה מתאים למסרגה מס' 8.
3. את המרווח של 3 הס"מ – לא גוזרים.
4. כשכל החולצה גזורה לרצועת, גוזרים קצה אחד של החולצה, מהצד התחתון, אותו התחלנו לגזור. זה יהיה קצה החוט שלנו.
5. את השוליים העליונים שנשארנו לא-גזורים, מתחילים לגזור באלכסון, שתצא לנו ספירלה: הזנב השני של החוט שכרגע גזרנו (שורה 1) יתחבר עם הראש של שורה .2 הזנב של 2 יתחבר עם הראש של 3 וכך הלאה.
אם מדובר בטריקו דק, לפני שמגלגלים את החוט, אפשר למתוח אותו לאורכו מקטעים כדי שיצא חוט עגלגל*. אם לא מדובר בטריקו, או אם הטריקו עבה – ותרו על הגלגול. יש בדים שלא מתגלגים.
*כשמגלגלים בדים עם הדפס, כמו החולצה בתמונות, ההדפס יהפוך לחלק הפנימי של הגלגול.
