הנה כמה עובדות שכנראה ידעתם על בגדים:
- בעולם יש עודף בגדים. אם מחר מפסיקים לייצר בגדים, לאנושות יש מספיק בשביל 50 השנים הבאות.
- תעשיית הבגדים היא התעשייה השניה הכי מזהמת בעולם (הראשונה היא בשר).
- האופנה המהירה (שהיא רוב הבגדים שאנחנו קונות) מבוססת על בדים לא איכותיים שנשחקים מהר אחרי ממש מעט לבישות.
- אצל כולנו (כולל אותי. אינני קדושה) כשנפתח את הארון נגלה בגדים שאנחנו לא לובשות.
כשמחברים את כל זה – מקבלים את ההנחה שלכולנו יש יותר בגדים ממה לעשות איתם.
מלכתחילה ההצעה הכלכלית (בכל זאת בלוג פיננסי) היא לקנות כמה שפחות בגדים. על כל בגד אפשר לשאול כמה שעות אתן תצטרכו עבוד בשביל לקנות. החולצה הזאת שווה שעתיים עבודה? ומה עם הנעליים האלה?
אבל אם אתן פה, אתן כנראה מחפשות מה לעשות עם הבגדים האלה שכבר קיימים אצלכן.
הרעיונות פה נחלקים לשניים:
1. להיפטר מהבגדים כמו שהם
2. לעשות מהבגדים משהו אחר. מיחזור, שימשוב, תקראו לזה איך שתרצו.
למכור אותם
אם מדובר ב"פיס" שווה במיוחד – יש חנויות שישמחו לקבל את זה מכם. כנ"ל קבוצות פייסבוק כמו "מכורות ליד שנייה". אני לא אוהבת את זה כי להתעסק עם תמחור הבגדים ועם משלוח, אבל יש כאלה שנהנות להכניס מזה עוד כמה שקלים, ואם אתן נפטרות מעומס בארון – אני תמיד בעד.
לתרום אותם
פתרון שאני בעדו רק אם מדובר בבגד איכותי ושווה שמצבו מצוין. יש כל כך הרבה בגדים ואנשים שתורמים אתם כדי להרגיש טוב עם עצמם, והעולם יסתדר גם בלי הבגדים שלכם.
לתרום בגדים גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו, אבל התרומות האלה בעיקר מייצרות זבל במקומות אחרים. במקום לסייע אנחנו מקלקלים. דוגמה מטורפת לזה היא מהכתבה הזאת ב-Ynet: בתמונה הראשית שלה יש חבוב בחולצת מרצ שהגיעה לאפריקה.
אפשר גם לשים את הבגדים הישנים במיכלי בגדים של ויצו או ליד חנויות יד שניה. אבל גם אז: רוב הבגדים נזרקים. אז רק אם מדובר בפריטים שווים במיוחד.
מסיבת החלפת בגדים
ה-דרך שלי להשיג בגדים לאורך רוב שנות העשרים שלי. זה מצריך עיר או ישוב, ולארגן משהו כזה. כל אחת מביאה את הספיירים שלה ויוצאת עם בגדים חדשים. איזו באסה שאין מספיק כאלה בעולם.
את העודפים אפשר לתרום או לזרוק, כי כמעט תמיד תצאו עם יותר בגדים משהיו לכם בהתחלה.
למחזר אותם
זאת אופציה שלא הכרתי, אבל מסתבר שברחבי הארץ פרוסות מכולות למיחזור בגדים. יש חברות שאוספות בגדים למיחזור. כל בגד אפשר למחזר, כשבמרכזי המיחזור הם ממויינים בהתאם למצבם ולחומרים מהם הםעשוי. יש כאלה שמועברים לשימוש חוזר, בגדים שמכילים צמר או אקרילן נשלחים לריסוק ומיחזור, בגדים אחרים הופכים למטליות בד לניקוי.
לזרוק אותם לפח
האופציה הכי קלה. אני אגיד את זה מלא פעמים: העולם לא צריך את הבגדים שלכם. גם חלק ניכר מהבגדים שלנו לא מתאימים לתרומה: הם בלוים מדי או שמדובר באוסף של חולצות סוף מסלול או בגדים תחתונים.
לזרוק בגדים לפח אמנם מרגיש פחות טוב מלתרום אותם, אבל אני הפסקתי לתרום את הבגדים המעאפנים שלי אחרי שהבנתי שאני לא עוזרת לאף אחד ככה; אלא מגלגלת את הבעיה שלי הלאה והופכת אותה לבעיה של מישהו אחר.
לגדל עליהם פטריות מאכל
זה הפתרון הכי אקולוגי שיש לי.
אני מגדלת פטריות חובבת, ולכן אומרת לכם בשמחה שאפשר לגדל בבית פטריות מאכל. פטריות המאכל שהכי פשוט לגדל בבית הן פטריות צדף. הן מגיעות בלא מעט זנים, הנפוצות בארץ הן פטריות צדף הודיות, ורודות, כחולות וצהובות.
הפטריות האלה גדלות יחסית מהר ויחסית בקלות, והן אגרסיביות (כלומר מתפשטות מהר יותר מהאויבים שלהן). מגדלים אותן בדרך כלל על מצע מבוסס עץ, אבל אפשר לגדל אותן על כל דבר אורגני. למשל – בגדים ישנים.
זה לא המצע האידאלי, אבל זאת דרך מעולה למחזר בגדים. אפשר להוסיף לזה שאריות קפה. רק תרתיחו את זה קודם כדי להרוג פטריות אחרות שיתחרו בצדף שלכם על משאבים.
למשל זאת תמונה של בגדים ישנים שלי שגידלתי עליהם פטריות בתוך שקית קניות.
להכין מהם חוטי טריקו לסריגה
במהלך התואר חילטרתי בתור מורה לסריגה. הייתי מכינה את חוטי הטריקו שלי מבגדים ישנים שאספתי, וברוך השם תמיד היו מלא בגדים ואנשים מאוד שמחו להעביר אלי את העודפים שלהם.
הכי קל לעשות את זה מטריקו – הבד של טישרטים ושמלות. זה בד נמתח שקל לעבוד איתו.
מהחוטים האלה אפשר להכין שטיחים, פופים ועוד.
לתפור מהם דברים אחרים
להפוך ג'ינס לתיק, מכנסיים לחצאית, חצאית לוילון, וילון לחצאית, חולצה לשמלה ומכנסונים או לכרית לסלון. עולם המייקאובר לבגדים הוא עולם שלם.
זה לא מתאים לכל אחד. בשביל זה צריך כישורי תפירה, עזרים ויצירתיות. חיפוש קצר ביוטיוב "new clothes from old clothes" יוביל אתכם לשלל סרטונים וערוצים ומכאן זאת מחילת ארנב. אפשר להעביר שעות בצפייה בדברים האלה, ומתישהו כדאי גם לעשות אותם.
לרקום עליהם
בגד אחד יכול להכיל בד לכמה וכמה עבודות רקמה.
הרקמה יכולה להיות כדי לרענן את הבגד (אם הוא רק משעמם וצריך חידוש). לחלופין, הבד יכול להיות הבסיס לרקמה ואז את הבד הרקום בתוך חישוק הרקמה אפשר לתלות על הקיר.
טכנית אפשר לרקום על בדים נמתחים, אבל זה סיפור מההפטרה ואם בד נמתח – אז עדיף עבה. בדים ארוגים ורק טיפ-טיפה נמתחים (כמו ג'ינס) או בכלל לא נמתחים (כמו מכופתרות של גברים) הם בסיס מצוין לעבודות רקמה.
ביום נועז במיוחד זאת יכולה להיות ברכת כלה שרקומה על משהו שהכלה לבשה לדייט הראשון ועכשיו קטן עליה.
להשתמש בהם כסמרטוטים
במקור סמרטוטים הם פשוט בדים ישנים. גם לקנות סמרטוטי אל-בד וגם להחזיק בגדים במצב לא טוב – זאת כפילות שיכולה להיות מיותרת. אפשר לנקות את הרצפה או את השיש עם בגדים שלעולם לא תלבשו יותר ומצעים ומגבות שעבר הזמן. אחרי השימוש אפשר להיפרד מהם ודי.
