המעבר משכירים לעצמאים ובחזרה הוא מעבר נפוץ, והוא הולך ונעשה יותר נפוץ, בין אם במשרה מלאה או במשרה חלקית. זה הסיפור שלי על למה אני קיפלתי את העסק אחרי שלוש שנים וחזרתי להיות שכירה:
הפכתי לעצמאית במשרה מלאה בחגים של 2019, דקה לפני הפנדמיה. בהתחלה התעסקתי בשיווק דיגיטלי בכלליות, ואז התמקצעתי באחד הענפים בשיווק דיגיטלי: SEO, קידום אתרים בגוגל.
אהבתי את זה והייתי טובה בחלקים של זה. לא חסרים מאמרים באתר הזה על פתיחת עסק בגיל צעיר ועל ניהול עסק עצמאי. אבל שלוש שנים אחרי, בחגים של 2022, החלטתי לקפל את העסק ולחזור להיות שכירה. אלו הסיבות שלי:
הקיץ שבר אותי
יולי-אוגוסט-ספטמבר-אוקטובר זאת תקופה מחרפנת להיות בה עצמאים. ביולי-אוגוסט כל המשק במצב "חופש גדול" והפוקוס העיקרי הוא על הבית, ולא על העסקים.
ספטמבר-אוקטובר זה חגים, ואין כמעט ימי עבודה. בקושי על השוטף עובדים, אז לשכור פרילנסר ולהגדיל את העסק?
כשהמשק קפוא במקום אחד, הקפאון עובר מהר למקומות אחרים. עסקים בתחום התיירות פורחים בעונה הזאת. עסקים אחרים בתחום ה-B2B, ביזנס טו ביזנס (עסקים שנותנים שירותים לעסקים אחרים להבדיל מלקוחות ביתיים).
חצי מהלקוחות שלי עזבו אותי, כל אחד מסיבה אחרת (אחד יצא לפנסיה, אחד השוק קפא גם אצלו, אחת סגרה את העסק ולאחד, לצערי, לא הצלחתי להביא תוצאות). אבל במקומם לא נכנסו לקוחות חדשים. שני הלקוחות הגדולים שלי נפרדו ממני באותו שבוע. השבוע של ראש השנה.
מה לעשות נגד זה?
זה בפני עצמו לא הספיק כדי לשבור אותי, אבל זה הפרמטר שהכי קל לשים לב אליו וזה הקש ששבר את גב הגמל.
זאת לא הפתעה. ארבעת החודשים האלה ידועים כחודשים מחורבנים והדרך להתגונן מפני זה היא לשמור רזרבות לעסק כדי שתהיה משכורת למשוך בחודשים הגרועים. אבל זה עדיין היה מבאס.
הפתרון, כמו שידעתי שצריך וכמו שרימון חייט (יועץ משכנתאות עצמאי שגם אני נעזרתי בשרותיו, מומחה למימון, איש מצוין והלקוח האהוב עלי) חידד לי: גיברת, תמשכי משכורת מסודרת מהעסק כל חודש. כשמושכים משכורת מסודרת במקום "מה שאת יכולה מהעו"ש" – יותר קל לנהל תזרים.
לא הצלחתי להגדיל את ההכנסה מהעסק בצורה מספקת
להקים עסק בשלבים הראשונים ולהגדיל אותו – זאת לא אותה מיומנות. גם אנשי המקצוע שיודעים ללוות אותך הם לא אותם אנשי מקצוע לשני השלבים האלה, ואני הייתי חייבת ליווי מקצועי שלא הצלחתי למצוא.
ניסיתי את קרן שמש, המנטור שהוצמד לי הוא איש מקסים אבל זה לא התאים ולא הצלחתי לתקשר עם העמותה כדי לקבל מנטור אחר; ולא מצאתי בשוק משהו אחר.
ההכנסה שהגעתי אליה היתה בסדר בסך הכל, בטח כשהוצאות המחיה שלי לא גבוהות ושאנחנו משק בית עם שתי משכורות ובלי ילדים (מה שנקרא גם DINK: Double Income No Kids). זה אומר שהלחץ הכלכלי לא מטורף.
למה זאת בעיה?
כלכלית: מאחר שאני והבלוג הזה נמצאים בעסקי ה"איך לעשות כסף" – ברור שאחוז החסכון מתוך ההכנסה הוא משמעתי – אבל יותר משמעותי הוא סכום החסכון.
שיעור החסכון, כלומר כמה כסף את שמה בכל חודש, הוא הבסיס. אם אני רוצה להגדיל את כמה כסף יש לי בחסכון – אני צריכה להתחיל מלשים כמה שיותר כסף בחסכון. זה הפוסט של הסולידית על פירמידת הצרכים של המשקיע, ממליצה לקרוא.
התחלתי להרגיש שזה קטן עלי
לא להצליח להגדיל את ההכנסות מהעסק בצורה מספקת אומר גם שלא הצלחתי להביא לקוחות מספיק גדולים ומעניינים. מה שאפשר לעשות בתקציב של 2,000 ש"ח (ריטיינר SEO ממוצע שהיה לי) שונה ממה שאפשר לעשות בתקציבים יותר גדולים.
הלקוחות שלי כולם היו אחלה. אהבתי את האינטרקציה איתם וההצלחות שלהם באופן הכי ישיר שיש היו ההצלחות שלי. אבל הרגשתי שאני ממצה את הקטע ולא מצליחה להתפתח ושאני עושה שוב ושוב את אותו דבר. מקצועית התחיל לשעמם לי.
משהו שלא שבר אותי: ביורוקרטיה
טפסים לא מפחידים אותי, דיווחי מס לא מפחידים אותי, אני יודעת לקרוא דוחות של קרן הפנסיה שלי, יש לי רואה חשבון. אני יודעת להתמודד עם הדברים האלה. וגם, העסק שלי היה בתחום השירותים אונליין. כל מה שהייתי צריכה זה מחשב. לא התעסקתי ביבוא סחורה, לא ברישוי עסקים, לא ברגולציה. הכל היה מאוד פשוט.
לעסקים שמוכרים משהו פיזי יש בעיות אחרות. הקושי הכי נפוץ שעצמאים מדברים עליו הוא הביורוקרטיה. בעסק כמו שהיה לי – זאת פשוט לא היתה בעיה.
איך קיפלתי את העסק?
ברוך השם יכולתי להיות בררנית. בזכות עידן היו לי מספיק רזרבות כלכליות. ידעתי שאני סוגרת את העסק רק אחרי שיש לי משהו ביד, וידעתי שאם אני סוגרת את העסק ומוותרת על אורח החיים שאהבתי מאוד – זה רק בשביל שני דברים: משכורת פצצה והתפתחות מקצועית. היי שלום עצמאות אהובה, אני מקווה לחזור אלייך. שלום וברוך הבא הייטק.
יצרתי והגשתי קורות חיים, התקבלתי לחברה ורק אז התפניתי לקפל את העסק.
מועד תחילת עבודה
כשסגרתי מול ה-HR על מועד תחילת עבודה, נתתי לעצמי מספיק זמן לקפל. לא זוכרת אם זה היה שלושה שבועות או שבועיים. כבר כשהתראיינתי התחלתי לארגן דברים, אבל לקחתי את זה בחשבון.
הודעה לרואה החשבון
עם חתימת החוזה שלחתי הודעה לרואה החשבון. אמרתי לו שהסטטוס משתנה, שאני נשארת עצמאית על אש נמוכה ולא סוגרת את העסק לגמרי, עדכנתי אותו במשכורת החדשה שלי.
רואה חשבון צריך לדעת על שינויים בהכנסה, וזה שינוי גדול מאוד.
לצערי אחרי שעברת מעוסק פטור לעוסק מורשה, אי אפשר לחזור להיות עוסק פטור מיד. צריך להמתין שנתיים. אז בינתיים אני עוסק מורשה. או שעוד שנתיים המחזור שלי מהנכסים הדיגיטליים יהיה בהתאם לעוסק מורשה (הלואי אבל אני סקפטית) או שאחזור להיות עוסקת פטורה.
לקוחות חדשים
לא זרמו הרבה לידים חדשים, אבל אמרתי להם שאני מתמיינת לחברה ואם אני אתקבל – אני אפנה אותם לקולגות שאני סומכת עליהם.
לקוחות קיימים
לא הודעתי במיוחד, אבל אם דיברנו ועלה בשיחה בינינו, אמרתי שאני מתמיינת. הם הבינו. הלקוחות שלי היו עצמאים קטנים. חידדתי שכל עוד אין לי חוזה ביד – אני איתם. וגם פה: הבטחתי לשים אותם בידיים טובות אחר כך. זה גם מה שעשיתי: את הריטיינרים הגדולים יותר הפניתי למנטור שלי טל זולברג. את הקטנים יותר – לרון קלדרון שעבד איתי כפרילנסר.
האתר שלי
האתר עובד וקיים. יש בו בלוג עם הרבה ידע, שטוב שיתקיים בעולם. השארתי הכל על כנו חוץ מאת האפשרות לקבוע איתי פגישה. אני ממשיכה לאסוף אנשים לרשימת התפוצה (אין לדעת מתי אזדקק לה) אבל ללידים שמגיעים אני אומרת שסגרתי.
זה נכון לכל נוכחות דיגיטלית שיש לכם.
פרויקטים נוספים
זאת הנקודה הכי משמעותית. יש לי נכסים דיגיטליים. מאניטיים הוא אחד, אבל יש לי גם שניים באנגלית.
יצרתי רשימת מאמרים לכתיבה והמשכתי לעבוד עם הפרילנסריות שלי. פחות עבודה שלי, יותר עבודה שלהן. אני עדיין צריכה לעבור על המאמרים לפני פרסום (כשיהיה יותר תקציב אני אקח עורכת שתחליף אותי). אבל זה חשוב לי.
אני אמנם שכירה כרגע במשרה מלאה וכל עוד אני שם – אני שם עם כל הלב. אבל כבר יצרתי תהליך שאמור להגדיל לי הכנסות. להפסיק עכשיו יהיה טמטום, בטח כשזה דורש ממני מעט זמן.
סגירת מנויים
בתור עצמאית, היו לי הרבה מינויים. כעצמאית, הם היו הכי זולים וטובים שיכולתי למצוא:
- מנוי לסמוב לניהול רשימת תפוצה: עשיתי לרשימת התפוצה ייצוא למיילצ'ימפ (חינמי עד 2000 מנויים)
- מנוי לסאמיט להוצאת קבלות: חזרתי לתכנית החינמית עם 10 מסמכים חינם בחודש
- אחסון אתר ב-upress: העברתי לאחסון זול יותר
