שלושה מליונרים צעירים שעשו את הונם בעצמם: מה הם עשו ומה אפשר ללמוד מהם?

יש כמה דברים הנחוצים כדי לעשות כסף, ונראה שאחת מהן היא לאו דווקא המתנה ארוכת שנים. מי שנהנה לקרוא על כסף קורא לא מעט סיפורי הצלחה כלכלית. בין אם זו התעשרות רגעית ובלתי צפויה או תהליכים מתוכננים ומחושבים, הגיל לא חייב להיות פקטור.

התרגיל של התעשרות רגעית יכול להיות מעניין וחומר איכותי לכתבה בחדשות של השעה 20:00, אבל רלוונטי פחות לנו, אלה שלא מנסים ללמוד את סוד המזלות, אלא להבין עקרונות כלכליים.

מה הופך תיכוניסט לבעל חברה בעמק הסיליקון? איך מהגר חסר כל הפך למיליונר ביטקוין? האם אפשר להיות יותר מפרצוף יפה מריאלטי טראש כשכל העולם בטוח שאין בך מעבר? נראה שכן. אלו הסיפורים של שלושה מיליונרים צעירים שעשו את הונם בעצמם ויכולים ללמד אותנו דרכים שונות על להתעשר בגיל צעיר.

קיילי ג'נר: להיות מפורסמת פותח דלתות, אבל צריך לדעת איך לעבור בהן

הבחירה בקיילי כדוגמא לעושר אולי מפתיעה, אבל את רוב ההון שלה היא הרוויחה לגמרי בעצמה מהחברה שהקימה. ההשתתפות בתוכנית "קרדשיאנס" סיפקה לה חצי מיליון שקל לפרק, אבל גם אפשרות להיות מספיק מוכרת ולקבל נקודת פתיחה טובה ברשתות החברתיות ולבנות את עצמה כאושיה. ככזאת, היא יכלה לחיות יפה מאוד מהכסף שהרוויחה רק מהתכנית ומשם המשפחה, אבל היא החליטה לעשות יותר.

בגיל 21 קיילי ג'נר הפכה למיליארדרית הצעירה בעולם שעשתה את הונה בעצמה בזכות החברת שהקימה Kylie Cosmetics.

כדי לעשות את זה, ג'נר השתמשה בנתוני הפתיחה שלה: המשפחה, הפרסום, הכסף, כדי לסלול את הדרך להיות מיליארדרית בגיל 21 אבל זו ביצה ותרנגולת. ג'נר ככל הנראה לא הייתה מצליחה להקים חברה בלי להיות מוכרת, וגם לא נשארת רלוונטית אם לא הייתה מתחזקת את החשבונות ברשתות החברתיות שלה בתיאום עם המודל העסקי של משפיעניות אינסטגרם.

עוד לפני שהקימה חברה, היא התחככה בעולם האופנה והיופי. זה התחיל בקולקציה משותפת עם אחותה קנדל, והמשיך בפרסומים ממומנים של מותגים כמו דובוני גומי לצמיחת שיער טובה. כאשר רצתה למכור מוצרים משל עצמה, היה לה בסיס טוב לפרסום – חשבון האינסטגרם המאסיבי שלה (246M עוקבים). הוא משמש כערוץ פרסום עיקרי למותג שפיתחה, ומשתמש בכל היתרונות של ריכוזיות. אם נקביל את החשבון שלה למדיה המסורתית – מדובר בערוץ טלוויזיה שבו משדרים פרסומות רק של חברה אחת, וכזו שעושה עבודה טובה מאוד. קיילי ג'נר לא מוכרת רק מוצרים, אלא גם את החיים שלה. חופשות, עושר, יופי. מי שקונה ממנה מקווה גם לחיות קצת כמוה.

כשנשאלה על הסיבה לפתיחת העסק, אמרה שמגיל קטן ההורים שלה לימדו אותה לא רק לחסוך, אלא להרוויח את הכסף שלה בעצמה. היא בחרה באיפור דווקא כיוון שזה תחום שבער בה – לתחושתה השפתיים שלה לא היו יפות מספיק, ואחרי שנים של איפור וגם מילוי שפתיים אחד, היא החליטה שיש לה מספיק ידע בנושא, והדמות שלה מתקשרת אליו, כדי שתוכל להשפיע הלאה גם בצעדים נועזים.

ההשקעה הראשונית על החברה הייתה בערך 250 אלף דולר מכספה האישי, ובשבילה לא מדובר בסכום ששווה סיכון אם תפסיד אותו. הדרך שלה להפוך את ההשקעה הראשונית ל-900 מיליון דולרים בהם החברה "קיילי קוסמטיקה" מוערכת כיום, הייתה רצופה בחסכונות. הדבר הראשון שירד מהתקציב הוא חברת פרסום ותשלום לפרזנטורית. מעבר לפרסום הכללי, קיילי עצמה דאגה להשאיר תמיד את האיפור בתודעה, בכך שהשתמשה במוצרים ותייגה אותם עדו לפני שיצאו. כך, הקהל היה נחוש לשים את ידיו עליהם, וכאשר הושקה קולקציית האודמים שלה לראשונה, היא נמכרה תוך דקה.
חסכון משמעותי נוסף היה בייצור ובמשלוח – שניהם קרו בחברות הקרובות לביתה, כאלו שהיא יכולה לפקח עליהן בקלות, ובלי לבזבז הרבה משאבים שוליים כמו טיסות ארוכות.
החברה עצמה גם מעסיקה מעט מאוד עובדים בפועל, ועובדת בעיקר עם חברות חיצוניות. כך לא נוצר מצב של תשלומים סדירים לעבודות שנעשות רק מדי פעם, כמו עיצוב מוצר.
השילוב של חסכון במקומות הנכונים, ויצירת תיבת תהודה חזקה, הוא כנראה זה שהביא את ההצלחה של החברה.

אידו ג'ינו: אמרו לי שראו אותך באיזה האקתון בחיפה

הצעד הראשון של אידו ג'ינו בעולם היזמות היה בכלל אירוע ללא מטרות רווח: האקתון לנוער. "האקתון" הלחם של המלים האקינג (פַּצְחָנוּת בעברית יפה) ומרתון. האקתון הוא אירוע תחום בזמן, לרוב יממה או שתיים עם מעט הפסקות, שבו קבוצות יזמים, מתכנתים ומעצבים שוהים במרחב אחד לצורך פיתוח פרויקט — אפליקציה, משחק מחשב או אתר. בארגון אירועים אלו, ג'ינו יצר לעצמו רושם חיובי ושם שמשך אליו את דוב מורן, המוכר כממציא הדיסק און קי. מורן התרשם, והפך למנטור ולמשקיע שלו.

הארגון, Hacking Generation Y, הגיע לעולם מהתסכול האישי שלו ושל חבריו מהכלים התיאורטיים מדי שבית הספר נותן, גם במגמות הריאליות. בראיון ל"הארץ" ג'ינו דימה את זה למקום שמלמד מהם פטיש ומסמר, אך לא כיצד להשתמש בהם. באותם אירועים, היה מנטור טוב שלקח אותו תחת חסותו.

מנטור לא חייב לעשות את זה מטוב ליבו. לא מזיק שהמנטור מזהה בך פוטנציאל ומוכן לשים עליך כסף ולכרוך בשם שלך את המוניטין שלו כאדם שממליץ על דברים טובים. הוא לא היה עושה את זה אם לא היה חושב שזה ישתלם לו.

הסטארט אפ של ג'ינו שהעביר אותו לעמק הסיליקון, RAPIDAPI, מנסה להפוך את החיים של מפתחים לקלים יותר באמצעות תשלום הגון. כמו שאת המוצרים שלה קיילי ג'נר ייצרה במפעל חיצוני, כך חברות כמו אובר, למשל, יוכלו להתעסק יותר בסטארטאפ שלהן אם יעבדו עם חברה חיצונית שתתעסק במערכת התשלום, למשל. "חברה חיצונית" משמעותה החברה של ג'ינו.

מה מביא תיכוניסט להתעסק במחשבים?

לעולם התכנות הוא נכנס כילד, כשרצה ליצור סרטון אנימציה, וראה שצריך לעבוד עם פלאש של אדובי בשביל כך. כשהמשחקים שפיתח והפיץ נמכרו בעבור 100 דולר לאחד, הבין שיש כאן פוטנציאל. תחילה, רצה לבנות עם שותף עסקי ארנק דיגיטלי לילדים, וכשראה שזה לא עובד, שינה כיוון לפיתוח קודים בסיסיים עבור חברות. כיום הוא בן 24, מתגורר עם שותף בדירה שכורה בסן פרנסיסקו, שאליה עבר לבדו לפני ארבע שנים, הוא גייס כבר 38 מיליון דולר משורה של קרנות צמרת ומנהל 60 עובדים בחברה שלו.

מטאקובן: איך הופכים 5,000 דולר למיליארד דולר?

ויגנש סאנדרסר, הידוע בעיקר בתור "מטאקובן", היה יזם אינטרנט. המודל העסקי שלו היה בניית אתרים פשוטים, כאלה שאפשרו לו להרוויח כסף בביצוע עבודות פשוטות. מעין "עבודות שחורות", רק בתכנות. באותה תקופה רוב האתרים שבנה כשלו והוא ניסה לפנות גם לתחום ההשקעות. לדבריו, כשצחקו על ביטקוין הוא הבין שמדובר בהזדמנות, והשקיע בו חסכון נמוך אך משמעותי – 5,000 דולרים.

היום, שוק הקריפטו (מטבעות דיגיטליים, שערכן משתנה לפי השוק) צומח ושווי הביטקוין רק עולה. כאן למשל אפשר לראות את מחיר הביטקוין בשקלים, שמתעדכן תדיר:

מטאקובן מאמין גדול כל כך בהשקעות בעולם המקוון, שאין לו נכסים פיזיים כמו נדל"ן או חברות. רוב הנכסים שלו הם דיגיטליים, והמטבעות – קריפטוגרפיים. בהקשר הזה כדאי לציין שאסטרטגיית ההשקעה של מטאקובן היא לא סטנדרטית, אלא יותר אידיאליסטית מאשר ריאליסטית. משקיעים שנמנעים נוהגים לבזר השקעות על פני תחומים שונים, מטבעות שונים וסוגי נכסים שונים, כך שאם משהו יורד – יש נכסים אחרים שישמרו על הערך ויצברו ערך לאורך זמן במקום שהרבה מההון שלך ירד לטמיון. מהצד השני, מטאקובן הוא מליונר ואנחנו (עוד) לא. יש יותר מדרך אחת לעשות כסף, ושכל אחד יבחר את מה שטוב לו.

למה דווקא מטאקובן? ואיך הוא מוכר יחסית לשאר מיליונרי הביטקוין?

הסיפור של מטאקובן נופל לתבנית של "מעוני לעושר": הוא מספר שלא הייתה לו את האפשרות להרשות לעצמו לפטופ אז את תרגולי התכנות ביצע על לפטופ של חברים שלו כשהם ישנו בלילה, ושמר בדיסק און קי.

הסיבה העיקרית שבה התפרסם, והגיע לראיונות טלוויזיונים, היא העובדה שקנה יצירת אמנות מקוונת לחלוטין בשווי של $69 מיליון, ושם אותה במרחב הציבורי המקוון. לפי הריאיון שנתן בCNBS הוא לא מתחרט על זה.

מבחינתו, האינטרנט הוא מקום אמיתי כמו העולם שמחוצה לו, אם לא יותר, לפחות מבחינה עסקית. דווקא שם יש לו את ההזדמנות להיות שווה זכויות כיוון ולאף אחד לא אכפת מה צבע העור שלו או מאיפה הוא מגיע. מטאקובן עובד מתוך ההבנה שבכל מקום יכולים לקרות דברים גדולים ולא רק מהמערב, וחי זאת.

איך הם התעשרו בגיל צעיר?

למרות ששלושת הצעירים האלו התעשרו בדרכים שונות – הקמת עסק בתחום היופי תוך מינוף השם וההון, יזמות הייטק וקריפטו – לשלושתם יש מכנים משותפים.

להפוך את החוזקה לעבודה

אפשר להגיד שהם עבדו מתוך נקודת מוצא שהייתה רלוונטית וחשובה להם, אבל כזו שיכלו לפעול בה. מהי נקודת החוזקה שלכם? מה היתרון היחסי שלכם? מתוך השאלה הזאת אפשר לצאת לעוד שאלה: איזה דבר מסביבכם מפריע לכם, והייתם רוצים לשנות?

איזון בין תעוזה לריאליות

הדמויות שכאן התאמצו, והשקיעו, אבל לא פחדו לשנות כיוון כשצריך. זה נשמע נחמד וטוב על הנייר, אבל לפעמים אנחנו עצמנו מפחדים להחליף אפילו תספורת. ניתן להגיד ששלושתם העזו.

"שלח לחמך על פני המים"

אין סיכוי בלי סיכון, וביזמות תמיד יש סיכון. מצד שני, אף אחד מהם לא סיכן את כל עולמו, והימר "הכל או כלום".

• אידו ג'ינו צעיר, ואם הוא לא היה מצליח במיזם הזה – יש לפניו חיים שלמים לעבוד ולהקים מיזמים אחרים.
• קיילי ג'נר סיכנה סכומים שאולי לנו נראים גבוהים מאוד, אבל מבחינתה הם חלק קטן מההון ואם היא היתה מאבדת אותם – היא היתה מצליחה להרויח אותם בחזרה יחסית מהר.
• מטאקובן סיכן 500 דולר והמשיך לעבוד ולקדם את המיזמים האחרים שלו ולהשקיע בקריפטו נוספים.

אפשר להתחיל עכשיו בלשים סכומים לא מסכנים, ולתת להם לתפוח. אפשר להתחיל ביזמויות קטנות. לא צריך לכבוש את העולם בבת אחת.

להכניס רגל – בחוצפה או נימוס

לכל השלושה יש קשרים עם אנשים שפתחו להם דלתות ועזרו במנטורינג או במיתוג. ג'נר עם הפרסום בזכות התוכנית, ג'ינו באמצעות בעל שם שהיה המנטור שלו, ומטאקובן באמצעות האינטרנט עצמו.

גם לכם יש קשרים, השאלה היא איפה, ואיך אפשר ליצור חדשים. קודם כל כדאי להתחיל למפות תחומים ושמות בדברים שמעניינים אתכם. זה יכול להיות כל דבר. אחר כך כדאי להבין איפה, פיזית, נמצא המקום שבו דברים קורים. עוד שאלות ששווה לשאול – מי השחקנים הבולטים בתחום? מי כותבים על הדברים האלו ויכולים לתת לכם מידע מהימן? אל תפחדו לפתוח כתבה בשפה זרה ולצאת מהבסיס של כלי התקשורת בארץ. כל השאלות האלו מכוונות לשאלת על אחת – מה יכול לעזור לכם להכניס רגל בדלת?

הנקודה הזאת חשובה מאוד

נכון שתמיד יש יותר מדרך אחת לעשות כסף, ולכן גם יש יותר מדרך אחת איך לא לעשות כסף. הרבה פעמים אנחנו מפנטזים שאם יקרה משהו רע – ההצלה תבוא מעצמה, אבל באסטרטגיה לטווח ארוך, אנחנו לא רוצים לסכן סכומים, נכסים או זמן שאם נאבד – לא נוכל להשתקם מהם בכלל.

מעניין לראות איך מעבר למעטפת של אנקדוטות רכילאיות, כמו מנכ"ל בגיל 16 או מיליונר שצמח מתוך עוני, אפשר למצוא חוקים ודרכי פעולה ממשיות והגיונות שאפשר ללמוד מהן על הדרך בה כסף עובד בסכומים גדולים.