הדבר הכי חכם כלכלית שאפשר לעשות כסטודנטים

בשנים האחרונות פייסבוק מטרגט אותי לעמודים של יועצות כלכליות למיניהן. בא לשמוע איך לנהל את התקציב טוב יותר, איך תוך X קניתי Y, איך להגיע ליעדים אלה או אחרים, ועוד על זו הדרך. לאורך שנות התואר שלי ובמהלך תחילת הנישואין, מצאתי את עצמי עסוק מאד בעניינים כלכליים מהסוג האלה; איך להגיע לחיסכון, מיקוח על דמי ניהול החסכונות בקופה זו או אחרת, האם כדאי רכב או תחב"צ עם השלמת מוניות ועוד טרדות מהסוג הזה. 

בדיעבד אני מסתכל אחרת על השעות הארוכות שבזבזתי במחשבות ועיסוק על הניהול כלכלי בשנות הלימודים מעבר לשרידות, הזמן שביליתי בלהשקיע בבורסה סכומים זניחים לחלוטין (ואני רגע מתעלם מהערל הלימודי והערכי שיש בזה). כל אלו היו זניחים ביחס לפוטנציאל גידול ההכנסות שעשוי להגיע בהשקעה נכונה בלימודים ובמשרות סטודנט רלוונטיות שיקדמו אותי באפיק המקצועי שמסתמן. אני רואה את הפייסבוק מלא בשיח של יעוץ כלכלי ומרגיש שעבור הרבה מאד זוגות צעירים – בעיקר כאלה בתקופת לימודים – זה כלל לא מה שהם צריכים. רחוק מזה.

אני לא מדבר כאן על הישדרות. לשרוד את התקופה הזו בלי חובות משמעותיים ובלי סטרס כלכלי חריג זוהי מטרה ראשונה במעלה בהקשר הכלכלי, אבל גם הבסיסית ביותר. אלא שגם לשרידות הזאת יש דרכים שונות להתבטא, ואני רוצה לדבר כאן על מיקסום הפוטנציאל ההכנסה העתידי.

במה אני מתכוון במילים האלו?

אחרי שהחלטת מה מעניין אותך, נצל את זמן הלימודים בו עדיין אין מחויבות אמיתית על כתפיך לא כדי לחסוך כסף ולא רק כדי להנות (שזה סופר נהדר ואפילו חשוב) אלא כדי למקסם את יכולת ההכנסה העתידית שלך.

אני מתכוון לחשיבה לעומק איזה משרות/פרויקטים/קשרי עבודה בהווה ימקסמו את ההכנסה שלך בעתיד – לאו דווקא בהווה. כשמרוויחים משכורת סטודנט (מלבד במקומות מסוימים בהייטק) היכולת לחסוך נמוכה מאד והעיסוק המוגבר בכך יוצר בעיקר לחץ, כשפעמים רבות היכולת לחיסכון נמוכה מאד עד לא קיימת, והסכומים שבסופו של דבר נצברים מכל המאמץ האדיר הזה שמסיט משאבים למקומות לא נכונים – עשויים להיות זניחים לחלוטין במבט ארוך טווח.

למה לעבוד בחינם

אני זוכר גבות שהורמו בקרב חבריי כשבחרתי לעבוד בחינם בחברה מסוימת למשך כמה חודשים (ואח"כ בשכר שמהווה בדיחה במונחי הייטק) שלא נתנה לי כסף גדול ולא קרן השתלמות או אופציות – אבל נתנה לי ניסיון סופר רלוונטי. הנסיון הזה הוא בעיניי המשאב הכי יקר שאפשר לקחת בהקשר הכלכלי מהשנים הללו.

דוגמה אחרת היא ההשעקה הרבה שלי בעבודות הלימודיות ופרויקטים ה"משחקיים" שעשיתי במסגרת הלימודים באותו זמן. בדיעבד אני יודע ששני המאמצים האלו איפשרו לי להתקבל לקראת סוף הלימודים לכמה חברות מצוינות לתפקידים שהייתי מעוניין בהם מאד מבחינה מקצועית, וגם מבחינה כלכלית.

שכר ממוצע של חודש בקרב העמיתים הנוכחיים שלי שווה בערכו פחות או יותר למה שהרווחתי בחברה ההיא במהלך שנה שלמה. זה סכום שמאפשר חיסכון משמעותי שגם השקעות על גביו יניבו פירות משמעותיים. וכל דמי הניהול שנחסכו ופירות השעות הרבות של למידה על השקעות וכו' (מלבד לערך החינוכי והתרגולי הרב שבהן) – כל אלו בטלים בשישים ואף הרבה יותר מכך ביחס למיקסום פוטנציאל ההכנסה שאפשר היה לעשות בזמן הזה.

הניסיון המתמיד לשלוט בהוצאות ולהפריש לחיסכון כשאתה מרוויח פחות מ-5,000 ש"ח לחודש (במקרה הטוב) עשוי להיות טעות גדולה, כשבמקום זה אפשר לנצל את השנים היקרות הללו ללא מחויבויות עמוקות למשפחה או למקום עבודה נוכחי לבניית יכולת השתכרות של פי כמה וכמה מזה, כזו שמאפשרת חיסכון משמעותי שיכול להביא (עם השקעה נכונה) לעצמאות כלכלית בטווח הבינוני או הארוך. 

כאמור, אני לא מדבר כאן על הישרדות. זוהי הקומה הבסיסית, וישנם כאלו שללא עבודות מזדמנות שונות בהיקף שעות גבוה לא מסוגלים לשרוד כלכלית בלימודים, ואני מעריך אותם על החריצות והמאמץ העצום שלהם, שאין לרבים מבני גילם. ונכון, לא כל שוק העבודה זה הייטק ולא בכל ענף השקעה נוכחית תהיה שווה בערכה מבחינת הכנסה עתידית. ועדיין, בכל שוק ובמרבית הסיטואציות הכלכליות אפשר למקסם הכנסה בדרכים שונות, בין אם באופן ישיר ובין אם בערוצים אחרים או מקבילים. 

למה לא לעבוד במלצרות

ובהקשר הזה, לעבוד במלצרות עשויה להיות טעות חמורה. זאת עבודה שאינה מותירה כל רושם בקורות החיים החיצוניים והפנימיים שלכם. כל עבודה שנמצאת בוקטור כלשהו לכיוון של עבודת החלומות (שעשויה להיראות כעת תלושה ורחוקה מאד) עדיפה. חולם להיות עו"ד? תהיה מזכיר במשרד עו"ד. חולמת להיות מנכ"לית משרד פרסום? תרכזי את עמוד הפייסבוק של החוג, לכי בקיץ לעירייה ובקשי להיות פרילנסרית של המדיה החברתית שלהם. תשלימי הכנסה בדרך אחרת אם מתאפשר. ותחשבי פעמיים לפני שאת משקיעה שעות בהשקעת סכומים זניחים בבורסה במקום לייצר אפשרות חיסכון משמעותית להמשך, שתוכל להזניק אותך קדימה כלכלית.

השנים היקרות הללו עשויות להיות Game Changer כלכלי משמעותי. אל תפספסו אותן.

אוריאל ר׳ כיום מנהל מוצר בתעשיית ההייטק, בוגר תואר ריאלי מהאוניברסיטה העברית. לא שירת ב-8200, לא גדל בהרצליה פיתוח, עבד מהיום הראשון של התואר עד כמעט היום האחרון.