הקדמה של ליאור
הרבה אנשים רוצים להכניס רגל ולמצוא עבודה בהייטק. התחום מתגמל מאוד כלכלית ומוערך מאוד. האתגר: להצליח למצוא עבודה.
רינה ארטשטיין כתבה מדריך מפורט בטוויטר והסכימה שאפרסם אותו כאן לטובת כל מי שרוצים לעבור ראיון ולהכניס רגל בהייטק. המדריך לפניכם. אם אתם עוד סטודנטים, כדאי לכם מאוד לקרוא גם את המאמר הזה.
חידוד של רינה להתחלה: יש הבדל בין חיפוש עבודה בתאגידים גדולים (קורפורייטים) וסטרטאפים. המדריך הזה מיועד לעבודה בקורפורייטים, עבודה בסטארטאפים שונה לגמרי וסביר להניח שחלק או כל מה שאני עברתי ולמדתי בכלל לא דומה ולא רלוונטי.
איך לכתוב קורות חיים להייטק?
המבנה של קורות החיים שלי הוא: – פרטים אישיים בסיסיים (שם, טלפון, אימייל) – משפט/פסקה שמייצג את ה-brand שלי, מי אני ומה אני מחפשת.
כשאני מתארת מה עשיתי במשרה מסוימת אני משתמשת במבנה כותרת skill, ואחריו פירוט איך זה בא לידי ביטוי. לדוגמה: Cross functional alignment: I worked on projects which required changes in sensitive areas in the product and buy-in from several groups across the organization.
כמובן שפירטתי יותר, אתם יכולים להסתכל בלינקדאין שלי לראות איך תיארתי את המשרות שלי. הפוקוס הוא יותר "מי אני ומה אני מביאה למעסיק הבא שלי" ופחות "רשימת מכולת של כל מה שעשיתי בחיים".
יש לי היסטוריה תעסוקתית כבר די ארוכה. בקו"ח שלי אני מפרטת על שני המקומות האחרונים, ואת השאר בכותרת בלבד. למעשה, רשמתי שם ancient history והפניתי את מי שמתעניין מאד ללינקדאין שלי לקבל עוד פרטים.
הופתעתי לגלות שכל ההרצאות והבלוג פוסטים שאני כותבת באמת עשה רושם על מעסיקים פוטנציאליים. איכשהו חשבתי שזה נחמד ומועיל, לא חשבתי שזה יעניין קורפורייטים. ובכן, טעיתי. הם קראו את הפוסטים וצפו בהרצאות והעריכו אותי יותר בזכות זה. תעשו את זה גם, זה משתלם.
חוץ מזה יש את המסמך של @yoav85 שתרמו לו רבים וטובים (גם אני): כיצד לכתוב מסמך קורות חיים טוב יותר ולהימנע מטעויות נפוצות.
וגם את הספר של Gergely Orosz על כתיבת קו"ח. הוא זמין בחינם למחפשי עבודה. שימו לב מה כתוב מתחת לכותרת Pricing.
מלבד זאת כמובן שכדאי ומומלץ לאתר אנשים שעובדים איפה שאתם מעוניינים להגיש קורות חיים ולהגיש דרכם. אל תהססו לשאול אם מותר לכם להתייעץ איתם בזמן התהליך, הם יכולים לתת לכם מידע ועצות ששוות זהב. זהב!
איך מתכוננים לראיונות קידוד בקורפורייט
RTFM! בקורפורייטים כמו פייסבוק, גוגל, דרופבוקס ועוד – שולחים לכם מלא מידע לפני שאתם מתחילים להתראיין. תקראו הכל בצורה יסודית. הם באמת רוצים שתצליחו ואם תעשו את מה שכתוב שם, יש לכם סיכוי. אם תתעלמו, או רק תרפרפו הסיכוי שתעברו נמוך.
אני יודעת, יש הרבה hate לראיונות קידוד מהסוג הזה, אבל לפעמים צריך לשחק את המשחק. שימו לב, גם אם המסגרת של הראיון דומה (ראיון קידוד על גבי coderpad) – לא בכל חברה מחפשים את אותם הדברים והתוכן שונה.
למשל, בדרופבוקס השאלה מתחילה במשהו שאפשר למצוא ב-leetcode ודומיו, אבל תמיד יש חלק שני ושלישי שמרחיב על זה בצורה שדומה לבעיות שנתקלים בהן במציאות (חייבת להגיד שמכל המקומות שהתראיינתי, אני חושבת שאלה הראיונות הכי טובים, עם הקורפורייטים האחרים הסליחה). בפייסבוק יש מעין שאלת חימום פשוטה ואחריה שאלה טיפ-טיפה יותר קשה. בגוגל שמים דגש על ניתוח זמן ריצה וכו' (שימו לב, כל זה מידע פומבי שתקבלו מהגיוס, לכן חשוב שתשימו לב ולא תתייחסו לכל הראיונות בצורה זהה).
לכן, האימון באתרים כמו leetcode ו-interviewbit הוא הכרחי אך לא מספיק. אתם יכולים לפתור את השאלות שם פיקס ועדיין להגיע לראיון קידוד ולא להיות מסוגלים לעשות את החלק השני/שלישי של השאלה או לתקשר את המחשבה שלכם, או לנתח נכון את הפתרון שזה קריטי.
לפעמים מגיעים מרואיינים שאומרים "אני מכיר את השאלה", אבל בהנחה שהם מצליחים לקודד פתרון עובד (שזה גם לא תמיד), הרבה פעמים הם נופלים בשלבים הבאים. אז זהירות. איך פותרים את הבעיה הזו?
- הולכים להתראיין במקומות שאתם פחות מתלהבים מהם כדי להשתפשף. אל תדלגו על השלב הזה. זה קריטי.
- חלק מהקורפורייטים מציעים ראיונות דמה, תקפצו על זה! זו פשוט מתנה מדהימה. תקחו.
- אם אתם מגיעים מחברה שמראיינת בצורה דומה, תנסו להשתלב כמראיינים. כשאתם מכירים את "מאחורי הקלעים" הרבה יותר קל להתראיין. בדרופבוקס ראיינתי בסגנון הזה והרגשתי כמו דג במים גם מהצד השני של ה-coderpad.
אני מניחה שכולם מכירים את הספר cracking the coding interview, אבל אם לא – מומלץ. אחד ה-resources החביבים עלי מתוכו הוא התרשים הזה שמתאר את השלבים בראיון קידוד. בעבר הוא מאד עזר לי להרגע כשנלחצתי כי ידעתי מה אני "אמורה" לעשות בכל שלב.
וכמה טיפים אחרונים: לשאול שאלות, לשתף במחשבות, לא לסבך את הפתרון שלא לצורך ולתת למראיין להוביל. המראיינת תנסה לכוון אתכם לפתרון שיעזור לכם להצליח, אז תקשיבו לה ואל תנסו לנחש או לקפוץ קדימה יותר מדי, כי כנראה שלא תצליחו.
איך מתכוננים לראיונות סיסטם דיזיין?
לא יודעת מה איתכן, אבל אותי זה הדבר שהכי הלחיץ. זה הראיון שקובע את הדרגה שלכן (שיש לזה השלכות מאד גדולות מבחינת תפקיד ושכר), וזה גם הדבר הכי אמורפי ו"רך" בתהליך. מצד אחד אני כל הזמן עוסקת בסיסטם דיזיין, מצד שני – אני עוסקת בסיסטם דיזיין בתוך מערכת קיימת עם constraints ספציפיים ויש לי המון כלים קיימים שמסתירים ממני דברים בסיסיים בסיסטם דיזיין שכבר פתרו. רוב הזמן אני לא צריכה לדאוג לביזור של נתונים, או לתמכיה בסקייל – מישהו דאג לזה כבר מזמן. מלחיץ.
אז השתמשתי בספר הזה, System Design Interview, כדי להתכונן, והוא מאד עזר לי להבין את המבנה של הראיון ולתת לי "פתרונות בית ספר" לכמה נושאים בסיסיים בסיסטם דיזיין, בדיוק אלה שמוסתרים ממני במערכות שעבדתי איתם.
אח"כ גם עשיתי את הקורס הזה, שלדעתי שווה את המחיר (למרות שקיבלתי אותו בחינם). היתרון בזה שעשיתי אותו אחרי שקראתי את הספר הוא שחלק מהפתרונות לא זהים (לספר), מה שנתן לי בטחון שכשתרגלתי חלק מהבעיות בעצמי והגעתי לפתרון "שונה", זה בסדר גמור.
הבעיה שנוצרה לי היתה שבגלל שכבר הכרתי את כל ה"פתרונות" היה לי מאד קשה לייצר שיחה זורמת ואותנטית על הבעיה שהציגו לי בראיון עצמו – במקום זה ניסיתי להזכר ב"פתרון". פה אציין לשבח את הסיסטם דיזיין בגוגל שהיה ממש מקורי ומחוץ לקופסה ואפשר לי לפתח שיחה אותנטית ולהפגין מה אני יודעת.
מה עוד? כמו בראיונות קידוד:
- הולכים להתראיין במקומות שאתם פחות מתלהבים מהם כדי להשתפשף. אל תדלגו על השלב הזה. זה קריטי.
- חלק מהקורפורייטים מציעים ראיונות מוק, תקפצו על זה! זו פשוט מתנה מדהימה. תקחו.
איך מתכוננים לראיון deep dive, או "תארי לי מערכת שבנית"
(לצערי, לא בכל הקורפורייטים יש כזה, כי אני ממש חזקה בראיונות האלה) החוק הראשון של ראיונות מהסוג הזה הוא "אל תחרטטי". החוק השני של ראיונות מהסוג הזה הוא "אל תחרטטי".
השאר, בקטנה:
תבחרי מערכת שאת מכירה היטב והייתי מעורבת בפיתוח שלה, ועדיף – בתכנון שלה. דעי היטב את גבולות הגזרה שלך. אם יש מערכת שהשתמשת בה אבל את לא יודעת בדיוק איך היא בנויה, זה בסדר גמור – אל תמציאי דברים. תראי שאת מכירה את ה-API ומה המערכת עושה, את לא חייבת לדעת את כל הפרטים.
אין ציפיה שתדעי את כל פרטי המימוש של כל מערכת שאי פעם פותחה. כן מצפים שתכירי איפה מה שפיתחת משתלב בתמונה הגדולה ובמערכת בכללותה. אם תנסי לתת פרטי מימוש על מערכת שאת לא מכירה. עדיף שתגידי שאת לא יודעת כי לא היית מעורבת בפיתוח מאשר שתגלשי לחרטוט והמראיין יבין שאת מדברת שטויות.
והכי חשוב! תתאמני על ההצגה. בשביל זה אפילו לא צריך איזה מהנדסת בכירה, אפשר לבחור חברה ולהציג לה את המערכת. ככה תראי איפה את נתקעת, מה את לא באמת יודעת להסביר וכדאי שתלמדי עוד או תחליטי מראש שזה מחוץ לתחום (לא לחרטט!).
איך להמנע מהתנצלויות על דברים שאנחנו לא יודעות
קודם כל, בזמן ההכנה להחליט על גבולות גזרה. כשמתכוננים מראש פחות מרגישים צורך להתנצל, כי מראש החלטתי שזה אזור שאני לא מתקרבת אליו. בזמן הראיון להגיד ״אני מצטערת, את האזור הזה בקוד אני פחות מכירה כי לא עסקתי בו.״
זה סופר לגיטימי! ואם דוחפים עדיין לדבר על זה, את יכולה להגיד משהו כמו ״אני משערת שזה בנוי בצורה כזו וכזו, אבל אני לא מכירה את הפרטים.״ עדיין דוחפים? עוברים למיינדסט של דיזיין: ״אני לא יודעת, אבל אם אתה רוצה אני יכולה לנסות לתכנן מערכת כזו.״
חשוב להכיר בזה שבמערכת מורכבת או חברה שיש בה יותר מ-2 צוותים, בלתי אפשרי לדעת הכל. הנה, בדיוק שאלו אותי על התשתית הזו של דרופבוקס ואני מכירה אותה ואת העקרונות שלה בקווים כלליים, אבל אם הייתי מתעמקת בכל תשתית של דרופבוקס לא היה לי זמן לעבוד. אין מה להתנצל.
איך מתכוננים לראיונות אישיות (HR, מנהל)
מתכוננים!!! הרבה מהנדסים לא חושבים שצריך להתכונן לראיונות כאלה, אבל צריך. כי:
- קשה לחשוב על סיפורים טובים תוך כדי ראיון
- עוד יותר קשה לנסח אותם היטב בצורה ברורה
- הכי קשה "לצאת טוב" כשלא מתכוננים מראש למה אני מתכוונת?
את אותו הסיפור בדיוק אפשר לספר בצורה קורבנית ומרירה, או בצורה פרואקטיבית ואמפתית. אפשר להשתמש באותו סיפור כדי להפגין תכונות שונות. אפשר *לחפש* סיפורים שיציגו אותנו באור חיובי ועם כישורים ותכונות שונות שיהיו חשובים למעסיק.
אז אני ממליצה להכין מראש מסמך או מחברת עם הסיפורים השונים ואיזה תכונות הן מדגישות, להציג אותם לחבר ולקבל פידבק. לראות איך זה זורם ואם אולי זה מוביל למקום שאתם פחות רוצים לדבר עליו. אולי עדיף להחליף סיפור או לתת דגשים אחרים
מה לשאול את המראיין בזמן הראיון
כשמחפשים עבודה כדאי לזכור שאנחנו מחפשים *התאמה* למקום העבודה, כך שזה לא רק שהם בודקים אותנו – אנחנו צריכים גם לבדוק אותם כדי לוודא (במידת האפשר) שבאמת יהיה לנו טוב שם.
אני כבר מכירה את עצמי ויודעת מה חשוב לי במקום עבודה, אבל עדיין אני רושמת לעצמי נקודות שלא אשכח לבדוק:
- גמישות בשעות העבודה, סובלנות לשמירת שבת
- פידבק ותמיכה רציפים מהמנהל/ת שלי
- אוטונומיה מקצועית ויכולת להוביל
- עבודה רחבה מול כמה צוותים/קבוצות ואולי עוד כמה דברים
אז אני שואלת ספציפית על חלקם. על אחרים אני שואלת בצורה יותר פתוחה כדי שאני אוכל לקבל רושם מה חשוב למי שמולי, למשל – במקום לשאול "האם אקבל פידבק ותמיכה רציפים" (התשובה שאקבל תמיד תהיה "כן") אני שואלת "מה הפילוסופיה הניהולית שלך?" (פלצני, אבל מוציא הרבה יותר מידע).
חוץ מזה אפשר לגגל questions to ask as a candidate ויש שם הרבה רעיונות שאתם יכולים להשתמש בהם, בטוח משהו ידבר אליכם. אבל הכי חשוב הוא הלייף האק המטורף שלמדתי ממרואיין או קולגה, לא זוכרת איך זה הגיע אלי (עמכם הסליחה), תמיד בסוף אני שואלת: מה דבר אחד שאתה אוהב במקום העבודה ומה דבר אחד שאתה פחות אוהב? בעיניי זו אחת השאלות הכי טובות, שנתנה לי המון מידע על התרבות ועל היתרונות והחסרונות של מקום העבודה.
בהערת אגב, באחת הפעמים ששאלתי את זה באמזון, ענו לי שפחות אוהבים שאין כל כך אירועים גדולים ונוצצים (הם מארגנים בעצמם ערבי צוות וכו') ואני הייתי כזה… זה לא חסרון. אני שונאת את הדברים האלה!
רינה ארטשטיין
מהנדסת תוכנה בכירה עם למעלה מ-15 שנות נסיון במגוון רחב של חברות.
מאמינה שתקשורת בין-אישית היא המפתח לתחום התוכנה ובלעדיה בינה מלאכותית תוכל להחליף אותנו ברגע (ולכן לא מודאגת מזה שזה יקרה בעתיד הקרוב).
חשוב לי מאד לקדם גיוון בהייטק על ידי ייעוץ חד-פעמי לפי בקשה והשתתפות בתוכניות מנטורינג עבור נשים ומיעוטים אחרים.
לאתר של רינה | לינקדאין
המבנה שמפורט פה הוא:
– פרטים אישיים בסיסיים (שם, טלפון, אימייל)
– משפט/פסקה שמייצג את ה-brand שלי, מי אני ומה אני מחפשת
– פירוט על המשרות הקודמות בהדגשה של המיומנויות שהן דרשו ממני
חשוב לדעת שקיימים סוגים שונים של ראיונות עבודה, ועבור כל אחד ההכנה המומלצת מעט שונה. רינה ארטשטיין מסבירה במאמר הזה על הסוגים השונים וההכנה שמומלצת לכל אחד מהם.
