בדצמבר 2024 הייתי בקז'ימיז'בקרקוב, פולין, בסיור שהוציא שלום בוגוסלבסקי האחד והיחיד. אלו כמה דברים שראינו ואכלנו שם:
זפיקנקי (Zapiekanki)
זפיקנקי זאת פיצה-באגט. אוכל רחוב, די בסיסי, מאנצ' מוזר.
סירניקי
החבר'ה אוהבים את הדובדבנים שלהם, ואפשר להבין. אם הייתי עושה גרסה ישראלית למאכלים עם אדפטציה מקומית, הייתי שמה תפוזים.
את הסירניקי, לביבות הגבינה, לא הכרתי קודם. טעים, אוורירי ויותר מוצלח מפנקייק. אבל מסתבר שזה גם מאכל רוסי נפוץ ודוגרי? חרפה עליי שלא הכרתי.
וישניאק
לא חיבבתי וישניאק עד שהגעתי לקרקוב. אבל שם טעמתי וישניאק חם שהיה מעולה.
בירה חמה (Grzane Piwo)
מסתבר שזה משקה יחודי לפולין. ראיתי אותו בתפריט של איזה בר, והתלהבתי לנסות. אז טעמתי – והיה מגניב! זה בירה, עם סירופ, ובסוף מוזגים קצת בירה קרה בשביל שיהיה קצף. מאוד מגניב, הכנו מאז בבית כמה פעמים. קל וטעים.
פאנצ'קי – סופגניות
לא ברור למה, אבל הפולנים בקטע של סופגניות ללא שום קש לחנוכה.
בורשט
הבורשט הפולני, שהם בכלל קוראים לו "בורש" בלי ט', שונה מהבורשט שאתם חושבים עליו. הבורשט שאנחנו מכירים נקרא אצלם "בורשט אוקראיני".
הגרסה הפולנית היא צלולה ומכילה קצת חומץ, בד"כ תפוחים. לפעמים הם יכילו כיסונים עם פטריות או חזיר אבל אם לא – אפשר לבקש בנפרד.
ז'ורק
ז'ורק (או ז'וריק) הוא המרק הלאומי. זה מרק חמוץ ממחמצת, עם שמנת חמוצה או רוויון, ביצה קשה ונקניק מפרה נמוכה. לא משהו שאני אוכל לצערי, אבל זה נשמע מוצלח מאוד והסקרנות נשארה. נעמה סובול סיפרה לי על מקום טבעוני שמגיש ז'ורק ואני סקרנית, ומתבאסת שלא היה זמן.
קופיטקה (ניוקי פולני) – מנה שלא התחברתי אליה
אולי לא אכלתי במקום הנכון, אבל כופתאות תפוחי אדמה פולניות, או ניוקי פולני, זאת מנה שלא התחברתי אליה בכלל. פעם הכנתם ניוקי מתפוחי אדמ שבישתלם במים ואז מעכתם עם בלנדר מוט (במקום להכין בתנור בלי מים, ולמעוך עם מזלג או משהו פחות אלים)? אז לניוקי יש מרקם כזה. היה מרתק קולינרית ולא טעים בכלל.
כמה המלצות על מקומות לאכול בהם בקרקוב
מלצ'ני בר – בר חלבי
את הקונספט הזה גילינו בסיור קולינרי בקרקוב שערכו נעמה ואלכס סובול, שבד"כ עושים סיורים בחיפה אבל לאחרונה מתרחבים לפולין.
מי שמחפש לאכול בזול – זה שם.
הקונספט היה קיים עוד לפני הסובייטים, אבל התחזק בסובייטים. אלו חדרי אוכל מסובסדים לפועלים שלא היה להם חדר אוכל בעבודה, ונשארו זולים גם אחרי נפילת הקומוניזם.
האוכל מבוסס חלבי, דגים ופחמימות – ובעיקר מנות ביתיות – כי בתקופה הקומוניסטית היה קשה להשיג בשר ודגים.
במלצ'ני בר יש מנות כמו קטלט שכובי, שניצל פולני מחזיר.
מרקים – ז'ורק שהוא ה-מרק של פולין.
יהיה גם בורשט צלול פולני, שהטעם שלו שונה מהאוקראיני.
יהיה בורשט עם אושקי (אוזניים) – כיסונים במילוי פטריות או חזיר.
ומרק מלפפונים חמוצים.
פה בתמונה יש פלצ'קי: לביבות תפוחי אדמה עם שמנת חמוצה שמזכירה מאוד את העיצוב של קוטג' תנובה.
אנחנו אכלנו פה. זה לא בקז'ימיז' ולא מרחק הליכה. סביר שיש גם בשכונה.
סושי מוצלח ברמות
כן, אף אחד לא נוסע לפולין בשביל לאכול סושי. אבל היה ערב קשוח ורציתי נחמה אז נכנסנו לסושיה קטנה בשם Youmiko Sushi. הזמנו ארוחת טעימות זוגית במחיר מעורר קנאה והכל היה טעים. אפילו לראשונה בחיי הייתי פתוחה לאכול דגים טריים, ומאז אני המקום הזה זורמת על דגים טריים בסושי שלי. נרפאתי.
בוקר למחרת המלצתי לחברי הקבוצה על המקום, ושלושה מהם אכלו שם.
התמונה היחידה שצילמתי היתה של מנה טבעונית של אורז, עטוף בחציל(!), סריראצ'ה, מעליו אבוקדו ואצות ווקאמה יבשות. המנה היחידה שלא היתה סושי-ית, אבל היתה מאוד מוצלחת ולי עף הסכך.
Citata – בית הקפה הכי יפה שראיתי
את הסירניקי אכלתי בבית הקפה ליד המלון, מקום בשם "ציטטה". והוא היה כל כך יפה. 3 חללים, הכל שם ספרים וצמחים. בוחרים שולחן, ניגשים לקופה להזמין, מוסרים את מספר השולחן (לא תוכלו להזמין בלי) וכשמוכן – יביאו לכם. האוכל נחמד, לא שווה נסיעה מיוחדת, אבל אם בא לכם לשבת עם לפטופ בבית קפה – זה המקום בשבילכם. ואז זה כן שווה נסיעה במיוחד.
ליד יש את פלאץ נובי, מקום שבבוקר יש שוק מזכרות ובין לבין המון בתי אוכל.
הסירניקי מוצלחים, גם עוגת האוכמניות עם הקצפת שעידן הביא לי לחדר במלון וגרמה לי לטבוע את המונח "עוגה במקום תוגה" (נשמע יותר טוב מ"אכילה רגשית")
פלאץ נובי
זה לא מקום מרגש אבל זה נ.צ נוח. יש שם שוק קטן עם מזכרות, המון בתי אוכל, זפקינסקי, יש שם מקום אוקראיני מוצלח שעושה וישניק (תשתו אותו חם) ומסביב יש הרבה מקומות לשבת בהם.
