מעל נתיבי הכביש בכניסה לרהט יש אוהל ומולו פסל של קנקן וספלי קפה. על האוהל כתוב "ברוכים הבאים" בערבית, אנגלית ועברית. שיהיה ברור שהמקום רוצה להזמין.
כשעברנו לנגב, לא רצינו להרגיש כמו תיירים בבועה שלנו וזהו. אי אפשר לגור בנגב, בירוחם, חצי שעה דרומית לבאר שבע, ולפספס את הבדואים.
כבר לא תקין פוליטית להגיד שאני אוהבת אוכל "ערבי". צריך לאפיין אותו. אז אני יודעת להגיד יפה ש"מטבח גלילי" זה בעצם "מטבח לבנוני" או "מטבח שאמי", שזה האזור של סוריה הגדולה. ושיש אוכל דרוזי. אבל מה אני יודעת להגיד על בדואים? מעט מאוד. מטבח פחות עשיר מהמטבח בצפון, שזה הגיוני כי יש פחות ליקוט ויותר מִדְבר.
אז יאללה. אין ברירה וצריך להכיר.
בעיה 1: ברהט היא שרוב המקומות שמוצאים הם אירוח ביתי, וזה אומר להזמין מראש.
בעיה 2: המקום חייב להיות ידידותי לצמחונים.
אבל תחת המגבלות האלה, אלו האפשרויות שאנחנו מצאנו.
חמישה טיפים על אוכל ברהט:
- אפליקציית HAAT. זה הוולט של המגזר הערבי, היא פעילה בריכוזים ערביים גדולים וגם במקומות מעורבים כמו ירושלים וכרמיאל (בחיפה משום מה עוד לא). אפשר להוריד אותה לטלפון ולראות מה זמין ובא לכם, ומקסימום להתקשר משם. וכן, היא זמינה גם בעברית.
- ברהט עוד לא חזקים בנוכחות דיגיטלית בעברית. בדרך לפלאפל ראינו מקום של מנסף, ויש עוד מקומות שפתוחים למרות שהאינטרנט לא אמר עליהם כלום.
- תתייעצו עם המקומיים. את ההפנייה למקומות הבאים קיבלנו מהצוות בפלאפל בקלות ובעברית. רק היינו צריכים לבקש.
- תמיד יימצא מישהו שמדבר עברית. עברית בסיסית ברמה של לקחת הזמנה יש להם, ואם לא – גוגל טרנסלייט כתכנית ג'. תכנית א': עברית בסיסית; תכנית ב' אם רוצים משהו מסובך – לבנות על מישהו שמדבר עברית; תכנית ג': גוגל טרנסלייט.
- יש חניה. אם לא ממש מול המקום, אז ליד. אבל אין בעיית חנייה.
ללכת על בטוח: עסאם מלך הפלאפל
מדובר בפלאפל. לא אירוע ששווה נסיעה במיוחד, אבל אם אתם כבר באזור ובא לכם ללכת על בטוח – אצל עסאם בטוח. יש פלאפל ויש בשרים על האש, אפשר בצלחת, בפיתה, בבגט או במגש. המנות מאוד נדיבות ומאוד זולות. צלחת גדולה של פלאפל עם סלטים עלתה לי 15 ש"ח.
יש שולחנות עץ וכסאות כבדים ונעימים והמקום נקי (לרבות השירותים, שמעידים על המסעדה).
מיקום: שמים בווייז עסאם מלך הפלאפל. בערך 5 דקות נסיעה לתוך רהט.
לא צמחוני אבל נראה מדהים: מנסף אל סולטאן
מנסף הוא מאכל שעושה לי עיניים אבל מה אעשה ותמיד מכיל בשר. מנת אורז יפיפיה עם בשר מעליה: בקר, כבש או עוף.
כשאכלנו אצל עסאם פתחו מאחורינו שולחן עם מנת מנסף אחת שהספיקה לכמה אנשים, נראתה מדהימה והריחה כמו אושר. לא צילמתי כי מילא לדחוף את האף לצלחת של אדם זר, אז מצלמה?
כתובת: שימו מנסף אל סולאטן בווייז
מתוק: ממתקי רוזאנה
התגלית הכיפית הראשונה היתה ה"מלבי" (באמא שככה הם קראו לזה, מה שגורם לי לתהות על השם של אחד הקינוחים האהובים עלי). זה כמו בורקס גבינה – אבל עם מילוי נדיב של גבינה, עוד קצת בצק עלים ומתוק. האוכל האהוב עלי הוא כזה שאני לא מכירה, ולא התאכזבתי.
התגלית הכיפית השנייה היתה המחיר: הצלחת עלתה 10 שקלים.
כשהיינו, לא היה אף אחד. אבל במקום היו כמה אנשי צוות שהכינו עוד ועוד מארזי ממתקים. מסתבר שזאת מנת ברירת מחדל בהאאט, וכמו הרבה מסעדות שנראות ריקות אבל פעילים מאוד בוולט – אותו דבר עם ממתקי רוזאנה והאאט.
כתובת: כרגיל, שימו רוזאנה בווייז
למי שלא רוצה להיכנס לרהט: חוות ודחאן
חוות ודחאן פתוחה רק בסופי שבוע והיא מיועדת ליהודים שמטיילים באזור ורוצים את ההיילייטס הפשוטים של המטבח הערבי: פיתה, מלבי, וגם זיתים ותבלינים לקנות הביתה.
המקום עצמו לא נמצא ברהט אלא במחלף להבים בירידה מכביש 6 (בלי שילוט).
המקום נראה יפה כמו אטרקציה תיירותית עם נשמה, ואולי זאת החיבה שלי לעצי זית שמזכירים לי את הבית (למשפחה שלי יש בית בד. שעות שהעברתי בהדרכת קבוצות בבית הבד המשפחתי).
אפשר לבחור בין ישיבה בשולחנות עם כסאות מצד ימין או בשיג, אוהל האירוח הבדואי, מצד שמאל.
עידן ואני ראינו את התור, שמחו שהם עובדים, ועשינו פרסה והמשכנו דרומה.
כתובת: מחלף רהט, שימו חוות ודחאן בווייז
