יכול להיות שזו הדלת שלכם לעולם המבוגרים, ואולי רק פתרון זמני בשביל עבודה או לימודים. כך או כך, בהנחה ואתם מתכננים ורוצים כמאמר השיר לעזוב את הקן, כדאי לעשות זאת בצורה כמה שיותר חלקה. וכן, גם מבחינת הכסף.
בתור אנשים בוגרים אנחנו מצופים חברתית לצאת ולפתח את החיים של עצמנו. אם אתם לא חיים בחברה שבה מתחתנים בגיל צעיר ועוברים ישירות מהבית של ההורים לבית שלך – יש שנים שאנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו במקום אחר.
חשוב להדגיש כי מה שכתוב פה הוא גישה אחת והוא לא ירד מהר סיני. אנחנו עוטפים את השיח על יציאה מהבית בטיעונים כלכליים על רמת חיים וחסכון, אבל לא פעם זה רק כדי להסוות שזאת שאלה של דינמיקה משפחתית, של תחושת בית ושל פחד. הרגשות האלה יכולים להיות בעד או נגד יציאה מהבית
סיבות לגיטימיות לגור אצל ההורים
בכיתה י"א, כשהייתי מתבגרת קרינג'ית, יצא לי לדבר עם חברה לשכבה שהגיעה לארץ בתוכנית נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) על נורמות חברתיות אצלה וכאן.
מסתבר שבחברה ממנה היא באה, מי שלא יוצא מהבית בגיל 18 נחשב לא בסדר. אצלנו בארץ הנורמה החברתית לא מאוד ברורה בעניין. יש מקומות שבהם מיד אחרי השירות מצופה ממך להתחיל את החיים בדירה עם שותפים, ואצל אחרים לגור מחוץ לבית לפני נישואין נחשב בתור עלבון למשפחה שגידלה אותך. כך או כך, אתם צעירים וזה עוד לגיטימי. ברור לכולם שמתישהו תצאו.
עד מתי לגיטימי לגור אצל ההורים?
שאלת הלגיטימציה היא שאלה חברתית ומשפחתית יותר מהכל. לגור אצל ההורים לגיטימי כל עוד לכולם ברור שזה זמני. רצוי שיהיה לכם דדליין ברור ליציאה. הדדליינים הנפוצים ליציאה הם תחילת לימודים, גיל 26 (הכי מבוגר שאני מכירה שלגיטימי חברתית להישאר בו אצל ההורים), או נישואין.
עוד מצבים שבהם לגיטימי לגור אצל ההורים:
- אם אתם עדיין חיילים, בשירות, או קצת אחרי שחרור.
- אם אתם לומדים לימודים אינטנסיביים שלא מאפשרים לכם לעבוד, ההנחה היא שעם סיום הלימודים תתחילו לעבוד ותצאו.
- אתם מתמודדים עם מצב נפשי או רפואי מורכב.
- ההורים שלכם במצב נפשי או רפואי מורכב, ואתם שם בשבילם.
- ההורים שלכם במצב שנוכחותכם תורמת להם. אם המגורים באים לכם טוב, אפשר עוד להישאר. כדאי לבדוק אם זה לא עלול לפגוע לכם באפשרות להיכנס למערכות יחסים.
- זה באמת-באמת זמני. אם נניח חזרתם לבית של ההורים וכשתמצאו עבודה ברור שאתם תצאו משם.
כמה כסף צריך כדי לצאת מהבית של ההורים
כלל האצבע באינטרנט הוא 3,000-4,000 ש"ח אבל הוא לא מחייב אצל כולם.
בשביל לצאת מהבית של ההורים לא צריך חסכון מסוים. תמיד טוב שיהיה חסכון ללא קשר, אבל בשביל לצאת מהבית של ההורים צריך מספיק כסף כדי שתוכלו לשלם על המחיה שלכם, כלומר "הון" התחלתי לחודשיים הראשונים ואופק לעבודה יציבה.
אצל הרבה אנשים היציאה לעצמאות קורית בהכרח בתקופות יותר לחוצות כמו תחילת לימודים או צבא ואין ממש זמן לעבוד. במקרה הזה, תצטרכו מספיק כסף בחשבון כדי לשלם על מחיה עד שתכנסו לשוק ותוכלו להרוויח. איך תדעו בפועל? תכנסו לקבוצות של דירות במקומות שבהם אתם רוצים לחיות ותראו מה המחירים פחות או יותר, כשאתם מבררים על דירה ספציפית, תשאלו כמה יוצא בחודש חשבונות, ועד בית וארנונה. תוסיפו בערך 300 שקלים בחודש כדי לאכול ועוד 200 כדי לנסוע (בהנחה שתעבדו בעיר ותחזרו הביתה בערך פעם בשבוע שבועיים) ותדעו פחות או יותר כמה כסף תצטרכו לחסוך. אם המחירים והמחויבויות מפחידים, יש המון אפשרויות של נחיתה רכה במסגרות, כמו עבודה מועדפת במקומות קהילתיים או עבודות בחינוך בלתי פורמאלי.
אפשר לצאת מהבית ולהיות חופשיים לגמרי, או חלק ממסגרת, במיוחד בגילאי העשרים. יש כמויות של רכזי כפרים, אחראי עבודה מועדפת ומנהלי כפרי נוער שישמחו לערוך אתכם ריאיון ולעשות לכם ODT בתור גיבוש.
נניח ויש לכם אופק כלכלי, אתם בטח שואלים "לכמה זמן?". התשובה היא "כמה שתרצו", אבל אני ממליצה על שנה. לדוגמא – אתם מתחילים כרגע תואר. בשנה הראשונה כנראה יהיה עמוס, וכדאי להגיע עם הון ראוי. בשנה השנייה כבר יתפנה יותר זמן ותהיו בעלי כשרונות גדולים יותר במקצוע שלמדתם. לכן, תוכלו להתקיים מהסכום שנשאר מההון ועוד עבודה ברבע או חצי משרה. בשנה השלישית כנראה שכבר לא יישאר לכם שום כסף בחיסכון הפשוט, ותצטרכו להגדיל את אחוזי המשרה. בכל מקרה, כדאי לדעת בתחילת כל שנה איך אתם מתכננים לשלם עליה, ואולי קצת לפני.
חשוב לדעת – אם השאלה היא כלכלית ולא נפשית, כל העצות לסטודנטים נכונות גם לכם, גם אם אתם לא סטודנטים.
במה אפשר לעבוד? 7 רעיונות על עבודות לסטודנטים
העבודות הכי נפוצות לסטודנטים הן עבודות עם מעט כישורים, או שבנויות על כישורים שכבר רכשתם בחיים או דברים שכבר עשיתם.
- הקלאסי זה מלצרות, אבל אתם כמובן לא חייבים למלצר. אני לא מילצרתי דקה בחיי
- ליאור הייתה מזכירה עד סוף התואר
- הרבה בוגרות ובוגרי חיל חינוך (ושירות לאומי) יעבדו בתחומים שקשורים לחינוך
- היו לי חברות שעבדו בתפקידי הפקה
- חברים עבדו בשמירה ואבטחה
- מוקדי שירות ותמיכה
- מוקדי מכירות
ההלם הראשוני
יש כאן מאמר מלא על לחסוך בהוצאות בתור סטודנטים, אבל אלה שלושה כללי אצבע:
זאת לא תהיה אותה רמת חיים, בוודאות. תמיד אפשר לנסות ולדמות את מה שאתם מכירים מהבית עם חפצים, שגרה והתנהגויות בריאות, ופה נמצא גם היופי בחיים העצמאיים. קיבלתם הזדמנות להחליט לגמרי מי תהיו, וזה מלחיץ אבל נהדר.
אתם תלמדו תוך כדי תסכול כישורים חשובים כמו איך לקבל הנחה בארנונה או כיצד לשלם חשבון חשמל. זו תקופה מחשלת ביותר, ותוכלו להרגיש הבדל ניכר בין מי שהייתם בתחילתה ואחריה.
אפשר לקבל הנחות על המון דברים בתור סטודנטים, גם אם רק בן או בת הזוג שלך רשומים באקדמיה. ארנונה, חשבון חשמל, קניות בשיין, קפה ועוד הרבה.
כמה כסף לחסוך?
כשאתם צעירים ועובדים בעבודות של צעירים בשכר מינימום אתם לא מצופים לחסוך. אם אתם מצליחים – זה נפלא. ואם אתם יכולים להרשות לעצמכם, תשקיעו יותר בכישורים כרגע מאשר בחשבון הבנק.
לא גרסת work hard play hard, אלא אם אתם יכולים להרשות לעצמכם – בבחירה בין עוד משמרת לבין לשבת עוד שעה על פרויקט – תבחרו בפרויקט.
אם אתם מצליחים לסיים את החודש בפלוס, שימו את הכסף בצד. תשקיעו אותו ואל תתנו לו להירקב בעו"ש. זה יחזור אליכם עם ריבית דריבית. להרחבה:
