מתכון שהבאתי מחופשה זוגית בסנטוריני. בפירה, בירת האי, לא ראינו את המנה הזאת במסעדות. אולי כי זאת מנה יותר מקומית ופחות תיירותית. בפריבולוס, בצד המערבי של האי, הגישו אותה בכל מקום. אפשר למצוא אותה בשם Tomatokeftedes או Tomato Balls.
החבר'ה בסנטוריני גאים מאוד בעגבניות שגדלות באדמה הגעשית שלהם, ובצדק. אדמה געשית כמו ברמת הגולן ובאזור של נאפולי באיטליה מביאה איתה יבולים פצצה.
זאת מנת פתיחה שמבוססת על עגבניות, בצל, עשבים וקמח. כל השאר – בונוס. רק אחרי שחיפשתי מתכונים (כולל לשאול את המאמא שבישלה במלון) קלטתי שזה גם טבעוני.
במקומות שאכלתי את זה בהם המנות היו אחרות, ואז הסתכלתי על כמה מתכונים. מה שיפה במטבח של סנטוריני, כמו הרבה מטבחים ביתיים שיצאו החוצה (להבדיל ממנות שצמחו אצל שפים וירדו למטה) הוא שהמתכון גמיש. הרכב העשבים, הטקסטורה, גודל חתיכות העגבניה, הירקות הנוספים. מה שיש לכם בבית – הוא טוב. אכלתי את זה עם שמיר ובלי שמיר, עם עלים טריים ועם מיובשים, עם פלפלים וקישואים וגם בלי, ובאחת הפעמים אפילו היה קינמון!
עוד יתרון של המנה הוא שאפשר להשתמש בעגבניות עייפות. מתכונים לירקות עייפים הם תמיד בונוס נפלא, וכמה אפשר לחתוך אותם ואת הפלפלים, לשים בתנור, לטחון ולהפוך לרוטב לדברים? אז אם יש לכם עגבניות עייפות במקרר או שנשאר לכם סלט עגבניות – אפשר להכין איתם טומטו קפטאדס.
מאחר שזה גם לביבתי וגם בטיגון עמוק, זה הולך להיכנס לארסנל החנוכה שלי. במקום שמנת חמוצה רגילה – צזיקי!
אני אגיד שוב: בגלל שזה מטבח ביתי, יש פה אין סוף מקום לוריאציות. איזה הרכב עלים שאתם רוצים ושיש לכם בבית, גודל חיתוך, ירקות נוספים שאתם אוהבים, סוג עגבניות ותבלינים נוספים.
מתכון לבערך 6 לביבות
- 2 עגבניות קצת עייפות, חתוכות ובלי הגרעינים והנוזלים שלהן, חתוכות או מגורדות.
- כחצי כוס קמח (בערך 50 גרם), אני עשיתי לפי העין והיד
- בצל ירוק חתוך קטן
- בצל לבן קטן (לא מטוגן) חתוך קטן
- עשבים: נענע מוסיפה מלא ומומלצת מאוד, פטרוזיליה, שמיר, אורגנו. עדיף טרי אבל אם יש רק מיובש – יאללה.
- מלח
- פפריקה (לא יודעת כמה זה יווני אבל הוספתי)
- אופציות נוספות:
- קישוא מגורד, פלפל אדום/צהוב/ירוק/חריף חתוך קטן
הכנה
אם העגבניות חתוכות (ולא מגורדות), מתחילים בללוש ביחד את העגבניות ואת הקמח כדי לפרק את העגבניות שהבצק יהיה ורוד.
מוסיפים את יתר החומרים. התערובת צריכה להיות סמיכה בערך כמו טחינה סמיכה (זה די דליל לתערובת לביבות).
נותנים לבצק לנוח לפחות שעה במקרר, כדי שיגיר נוזלים. אני נתתי לו לנוח שעה, אבל יש מתכונים שאומרים גם לילה ואפשר גם יממה. תלוי מתי בא לכם להכין.
שופכים את הנוזלים שנקווים בראש הקערה
מרתיחים שמן עמוק במחבת (טיפ: כדי להאט את שריפת השמן, תתחילו בלחמם את המחבת ורק אז תוסיפו את השמן)
לוקחים כף מהבלילה ומניחים על המחבת
הופכים אחרי 2-3 דקות, כשמתחיל להשחים, ואז עוד 2-3 דקות בצד השני.
להעביר לצלחת עם נייר אפיה ולספוג את השמן, להמתין כמה דקות שלא יהיה חם מדי
הערות
- ככל שהלביבות דקות יותר – יש יותר פער בין הקריספיות שבחוץ לרכות שבפנים. תבדקו לא רק מה הרכב הטעמים שאתם אוהבים, אלא גם מידת ועשייה.
- אני בטוחה שאפשר לעשות גם גרסה אפויה, אבל בגלל שהתערובת דלילה ושהחום "נועל" את הצורה שלו – אולי כדאי כן להתחיל במכת חום בשמן, לספוג אותו ולהמשיך את ההכנה באפייה. כדאי גם לזכור שזה אומר שזה לא יהיה קריספי באותה מידה.
