אנחנו ממש נהנות להקשיב לליאור ולהחכים מהתכנים שלה. זה עוזר לנו להבין (בדיעבד) שכל יום שבו לא דאגנו לכסף שלנו הוא יום מבוזבז. זה גורם לנו להרגיש עקצוצים בגוף ובאצבעות שמניעים אותנו לעשות משהו עם הידע הזה, ועכשיו!
אבל מה לגביכם? גם לכם היו תובנות והחלטות דומות? במידה והעקצוצים הניעו אתכם לפעולה ואתם כבר דואגים לכסף שלכם – זה נפלא! במידה וחשתם עקצוצים אך עדיין לא התפניתם לבדוק אם יש לכם קרן השתלמות – אל דאגה. אין לכם הפרעת כסף. מה שכן – יכול להיות שאתם מתמודדים עם הפרעת קשב.
איך הפרעת הקשב שלכם עשוי לבוא לידי ביטוי?
1. קושי לגייס כוחות
אתם (נורא!) רוצים להתחיל לחסוך כסף. פשוט אין לכם מושג מאיפה לגייס את הכוחות כדי להתחיל בזה. יכול להיות שפתיחת קרן השתלמות נראית לאחרים (ואפילו לכם) כמו פעולה פשוטה שאין סיבה לעכב את הביצוע שלה. בזמן אמת, העיבוד המוחי של אנשים עם הפרעות קשב מתרגם את הפעולה "הפשוטה" למשימה ענקית ומורכבת. זה כאילו שיש קול בראש שאומר להם: "עזבו את זה עכשיו, לכו לנגן/לכבס/לאכול. משהו שאתם כבר יודעים לעשות על אוטומט."
2. קושי בעבודה לפי שלבים
אתם נורא (נורא!) מתעניינים בנדל"ן, אך לא מצליחים להתמודד עם עומס המידע והפעולות הנדרשות כדי להתחיל עם מה שדרוש לגיוס הון להשקעה בנדל"ן. עומס מידע או פעולות הדורשות עבודה לפי שלבים הם אחד האתגרים המשמעותיים לאנשים עם הפרעות קשב.
3. הינעלות על נושא
אתם נורא (נורא!!!) אוהבים תכנים בנושא השקעות. צפיתם במלא סרטונים, ספגתם המון ידע ומוטיבציה. יכול להיות שלפני שצפיתם בסרטונים הייתם בטוחים שמניות זה משהו שרק אנשים בחליפות צריכים להתעניין בו. עכשיו אתם מבינים שגם אנשים עם גופייה וכפכפים מוזמנים לחגיגה. איך זה שדווקא התחום הזה הניע אתכם לפעולה? מה הוביל לכך שאת מרבית שעות היממה אתם משקיעים לבדיקת המניות שלכם, לקריאה ולחקירה מעמיקה של התחום? זה מאוד הגיוני בסך הכול. כשאנשים עם הפרעת קשב "ננעלים" על נושא שתופס אותם אז כל האנרגיה שלהם עלולה להיות מושקעת בנושא הזה. אך יש בכך סכנה. זה עשוי להשכיח את העובדה שיש עוד דברים לטפח בחיים, כמו לימודים, מטלות בית ומערכות יחסים.
אם רק היה אפשר לתרגם העקרונות הכלכליים למושגים שאנשים עם הפרעת קשב יכולים לעבוד איתם כמה זה היה מקל על אנשים רבים עם הפרעת קשב. אולי גם עליכם.
אז תרגמנו.
מושגים חשובים לבעלי הפרעת קשב
מושג חשוב ראשון: תגמול
נתחיל מזה שליאור מדברת המון על תגמול. תגמול קצר טווח לעומת תגמול ארוך טווח (בהקשר של חיסכון לעומת השקעה) ועל תגמול חיובי לעומת תגמול שלילי (מה יקרה אם יהיה לי כסף לעומת מה יקרה אם לא יהיה לי כסף).
תגמול הוא מושג שקשור מאוד להפרעת קשב. למעשה, יש קשר כימי הדוק בין מערכת התגמול המוחית לבין הפרעת קשב שגם היא הפרעה מוחית. מערכת התגמול פועלת כך שהתנהגויות מסוימות מחוזקות כשהן זוכות לתחושת עונג. והרי, מה יותר מענג מרווח כספי משמעותי? השחקן המרכזי במערכת הזו נקרא 'דופמין': מוליך עצבי שיש לכולם, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש בעיה בהפרשה ובספיגה שלו. לכן, הם זקוקים לגירויים רבים יותר וחזקים יותר שיניעו אותם לפעולה.
אז איך נגביר ונחזק את הגירויים?
- נכתוב
יש הבדל בין הרצה בראש של "רשימת חלומות" לבין עריכת רשימה כתובה, קונקרטית וברורה של פעולות. הכתיבה מקרקעת את הרעיון, מקרבת אותו והופכת אותו למציאותי ומוחשי יותר. רעיון כתוב הופך לרעיון מציאותי שמוביל לתגמול חזק.
- לא נדלג על שאלות
ליאור מעלה הרבה שאלות חשובות בסרטונים שלה. גם אם אין לכם תשובות מדויקות לשאלות האלה, אל תדלגו על שאלות. מענה על שאלות רבות עשוי להגביר את הפרשת הדופמין ואת הסיכוי להנעה לפעולה. דופמין הוא כאמור חבר טוב של מערכת התגמול.
- נחקור מניעים טובים
נשאל את עצמנו: מה מבין הסרטונים שבהם צפיתי הכי מעניין אותי? מה הכי חשוב לי? מה יהיה לי הכי קל? תנו לתשובות שלכם ציונים שנעים מ-10-0 (0 הכי פחות, ו-10 הכי הרבה) ובחרו להתחיל עם מה שמקבל את הדירוגים הכי גבוהים. למה? שוב תגמול. אנשים עם הפרעת קשב מצליחים במיוחד בתחומים שמעניינים אותם. כשהתחום חשוב עבורם והם תופסים אותו כפשוט לביצוע – קל להם להתחיל במשימה הקשורה בו ולהתמיד בה לאורך זמן.
מושג חשוב שני: שותף לדרך
אנשים עם הפרעת קשב זקוקים, לרוב, לפרטנר בעשייה. שותף טוב יכול לקדם מאוד. אבל איך בוחרים שותף טוב? אם יש לכם הפרעת קשב, כדאי שזה יהיה אדם שיש לו את האיכויות הבאות:
- אדם שאוהב להקשיב לכם בלי לקטוע אתכם: אתם חייבים בחייכם אדם שמאפשר לכם לדבר בשטף ולהוציא החוצה את כל המחשבות שלכם. זו פשוט הדרך של אנשים עם ההפרעה לארגן מחשבות ולהגיע לתובנות.
- אדם שמתרגש אתכם: מישהו שמקשיב בהתלהבות. גם אם לא כל מה שתגידו ישמע לו הגיוני, הוא עדיין יפרגן ויידע להצביע על כיווני החשיבה הטובים שהעליתם. כי אם הוא מתרגש – הוא קשוב.
והכי חשוב שלא יהיה כבאי! שוב, הדופמין הוא שחקן קריטי עבור אנשים עם ההפרעה והם צריכים משאבים שיעוררו אותו כדי להניע לפעולה. חבר נלהב הוא אמצעי מצוין כדי לעורר דופמין. - אדם שמארגן אתכם: אחרי המונולוג וההתרגשות, צריך שזה יהיה אדם שגם ידע לשאול את השאלות הנכונות. בסוף, אתם צריכים מישהו שיעזור לכם לארגן את הכוונות שלכם ולא להתפזר יחד אתכם.
הוא צריך להיות זה שיודע לשאול שאלות שיחברו בין רעיון למציאות, שאלות שיובילו אתכם לחקר ובדיקה, שאלות שיעשו סדר ויעזרו להבין שלבים בעשייה ושאלות שיגבירו מחויבות. כדאי שזה יהיה האדם שיוכל להגדיר אתכם (לא בשבילכם) תוכנית פעולה קצרה וברורה, ולקבוע איתו יעדים לביצוע לשבוע הבא. שבוע הבא. לא הבא-הבא.
מושג חשוב שלישי: תעצרו
אנשים נופלים לפעמים לפיתויים ולהצעות זדוניות (או לכל הפחות לא רווחיות). יש לכם הפרעת קשב? אתם מועדים יותר ליפול. לא בגלל שאתם לא אינטליגנטים. להפך, פעמים רבות רמת האינטליגנציה של אנשים עם ההפרעה היא גבוהה מהממוצע.
האשמה היא בנטייה שלכם לאימפולסיביות, קושי לעכב תגובה, או במילים הכי פשוטות שיש – הקושי לעצור.
אתם בדרך כלל הראשונים להיענות בחיוב, להתנדב, לקפוץ על ההזדמנות לעזור לאחר, ומצד שני לעתים קרובות אתם מכים על חטא, מצטערים על החלטה לא טובה שקיבלתם, על מילה לא במקום שאמרתם או הדרך שבה נהגתם. שני שלבים שאפשר לאמץ כדי להימנע מזה:
- קודם כל לעצור – סגלו לעצמכם הרגל להגיד לכל אדם שמציע לכם הצעה (גם אם זו הצעה שנשמעת מושלמת): "אני אחזור אליך". יש לכם בת/ בן זוג? הפילו את זה עליו! זה מהנה לומר: "אני צריך לבדוק עם בת הזוג שלי".
- עכשיו, להקדיש זמן לחשיבה – שבו עם עצמכם, או עם אדם שאתם סומכים עליו (זה אפילו עדיף) ושתפו אותו בהצעה שקיבלתם. בקשו ממנו לשאול אתכם שאלות חשובות וממוקדות כדי שזה יעזור לכם לזקק את החשיבה.
בנקודה הזאת נעצור, למרות שהייתה לנו דילמה: מצד אחד יש עוד המון מה לכתוב בנושא. מצד שני, אנחנו לא רוצות להציף (עומס מידע כבר אמרנו?). זה ישמח אותנו מאוד אם תחשבו על הרעיונות שפירטנו כאן ותחלצו מהם תובנות אישיות. נשמח עוד יותר אם תשתפו אותנו: איך זה עבד לכם? יש לכם הצעות נוספות מהתנסותכם האישית?
לעוד מידע על חיים עם הפרעת קשב מוזמנים לבקר באתר מרכז שלמים ובאינסטגרם שלנו
