אנחנו מדברים כאן רבות על הדרך בה אפשר להרוויח כסף – ניהול חכם של הכנסות והוצאות, השקעות בשוק ההון, הקמת עסקים, קניית מניות, ועוסקים גם בנושא של חסכון כספי.
פה ושם אנחנו מדברות גם על סימני אזהרה איך לא לעשות כסף. במקרה הזה, שני סוגי הונאות. הן יכניסו כסף בעיקר לאחרים ותגרום לכם להפסיד. נלמד איך לזהות אותן ובעיקר להימנע מהן: הונאת פונזי והונאת פירמידה.
מי היה פונזי ולמה יש על שמו הונאה?
צ'ארלס פונזי הגיע מאיטליה לארצות הברית בשנות ה20 של המאה שעברה, והיה טיפוס מיוחד מאוד. חייו נעו בין עבודה בבנק שגנב מכספי הפיקדון של לקוחותיו כדי לשלם חובות משכנתא של לקוחות אחרים, שהות קצרה של כמה שנים בכלא, נישואין מחדש, והמצאת דרך מאוד מלוכלכת להרוויח כסף. מעבר לכך שניסה פעם לרשום לעצמו צ'ק על חשבון הבנק שעבד בו, הוא גילה לאחר מלחמת העולם הראשונה כי קיים דבר בשם שובר תשובה בינלאומי, ומטרתו לאפשר למי שאמור לקבל מכתב מקרוביו שמעבר לים, לשלם עליו במקום מי ששלח את המכתב. בתקופה בה גילה פונזי על קיומו של השטר, ארץ מולדתו הייתה באינפלציה (אם כי גם ארצות הברית נועדה להגיע לתקופה דומה כמעט עשור אחר כך, שנקראה "השפל הגדול"). כך יצא ששטרות איטלקיים היו שווים הרבה פחות מאלו האמריקאיים, ויכולת להרוויח סכום נאה, כמעט 400%, מקנייה של שובר תשובה באיטליה, ופדייתו לבולים אמריקאיים. עד כאן העניין החוקי. שמו ארביטראז' והוא מוכר בהרבה מקומות שאנו קונים בהם.
הבעיה האמיתית התחילה כאשר העסק צבר חובות במהלך כל פעולתו
פונזי הבטיח לחבריו לעבודה רווח נאה תוך פחות מחודשיים, במידה וישקיעו סכום יפה בעסקה זו, ואכן צדק. חברים אלו הביאו משקיעים רבים, גם ממדינות אחרות, והם בהתחלה הרוויחו יפה.
גם פונזי עצמו הצליח להרוויח יפה – הוא הכפיל פי 6 את הכנסותיו בשנת 1920, בהפרש של חודש, ולאחר חודשיים הכפיל סכום זה פי 14! המשקיעים, אשר התלהבו מיכולותיו, השאירו את הכסף בחברה במטרה להרוויח גם כמה שיותר.
התעשרות רגעית כזו יצרה חשד אצל רבים
כמובן שפונזי ידע איך להרגיע את הרוחות, וכאשר רבים דרשו את כספם הוא הביא להם אותו, על חשבון משקיעים אחרים שלא דרשו אותו. על הדרך הוא הצליח גם לזכות לחשיפה חיובית בעיתון, אבל לא לאורך זמן – בסופו של דבר, ולאחר שכתב אחד חקר את העניין לעומק, איש יחסי הציבור שפונזי שכר היה זה שהסגיר אותו למשטרה תמורת סכום נאה, והעסק נסגר בפשיטה משטרתית.
האם זה קורה רק בארצות הברית של המאה שעברה?
הונאות פונזי עדיין קיימות, לצערנו, ואנשים לעיתים מפסידים את חסכונותיהם בגללן. המקרה האחרון שאפשר לדבר עליו הוא מיכאל בן ארי, החשוד בעבירה מסוג זה, אך נכון להיום העניין עדיין לא הוכח משפטית. הונאה זו נמדדת בכ300 מיליון שקלים, אשר יצאו מכיסם של אנשים נורמטיביים, במטרה להרוויח בצורה טובה. לפי עדויותיהם של המשקיעים, בן ארי הבטיח רווחים של 10% תוך זמן קצר (כלומר, רווח נזיל) למי שישקיע דרך חברת ההשקעות שעבד איתה, EGFE. הוא אף פעל בצורה מאוד חכמה, והרשה למי שרצה למשוך כסף בסכומים קטנים או גדולים לעשות כך, כנראה מתוך ההנחה שהסכומים הגדולים באמת יישארו אצל בעלי החברה – הוא ושותפיו.
איך מזהים הונאת פונזי, בעצם?
כללי האצבע כאן הם: שקיפות וביצועים
שקיפות
השאלות שעלינו לשאול את עצמנו לפני כל השקעה שהיא, ובמיוחד כדי לגלות האם אנחנו שמים את כספנו במקום בטוח או על קרן הצבי (שבאמת מתאימה בעיקר לשופר של ראש השנה), מתעסקות קודם כל בשקיפות ההשקעה ובהבנה של איך ניירות הערך או המניות שאתם משקיעים פועלים בשוק הקיים. אם אדם כלשהו מעיד שהחברה שלו נמצאת בעלייה תמידית, זה כנראה שקר. כל המניות עולות ויורדות כי כלכלה היא דבר שנע ומשתנה. הדולר היום, כנראה, לא יעלה בדיוק כמו הדולר בשבוע הבא. עוד דגל אדום הוא ניסיון להימנע משקיפות כשמבקשים אותה, ובמקום זה ניסיון לשווק את המניה במילים מפוצצות במקום נתונים אמיתיים ומדידים.
ביצועים
תבקשו לבדוק גם את הביצועים של החברה, ותראו אם הם תואמים למה שקורה בשוק. נניח והמנייה של חברת "שונטל" למוצרי מכרסמים נמצאת בשנה האחרונה בעלייה כללית של 2% בחודש בשנה וחצי האחרונות כי הם מאוד טובים ומניבים. חברת "טחינה" חדשה בעסקים ובדיוק החליפה מנכ"ל אז היא בעלייה 1.5% בחודש כבר שנתיים זה אומר שהתשואה לכסף שלכם תהיה גם היא באזור הזה, בהנחה שקניתם מניות בחברה.
נניח ונציג בחליפה וטון מאוד משכנע מנסה להסביר לכם כמה משתלמת ההשקעה של חברת "זרובבל", המספקת ציוד לבעלי חיים גם כן. "אתם מכניסים מאה שקלים ואחרי חודש מקבלים מאה וחמישים! זה מדהים!" הוא טוען, ואתם מתלהבים, אבל נזכרים בחברות האחרות שבדקתם לפני, ומבינים ששוק הציוד למכרסמים הוא כזה שיש בו עליות וירידות, ואפילו איתן אין לאף חברה סיכוי להרוויח כל כך הרבה.
הדבר הכי חשוב הוא לזכור שאי אפשר להבטיח תשואות. אפשר לספר על תשואות שנעשו בעבר, אפשר לתת תחזיות לעתיד. אם מבטיחים תשואה גבוהה – זאת נורת אזהרה.
17 אפיקי השקעה
רעיונות ל-17 אפיקי השקעה שיגדילו לכם את ההכנסות.
חלקם יותר נגישים ופשוטים, חלקם יותר מוכרים, כמה יפתיעו אתכם.
את כולם כדאי להכיר כי כל אחת מהן היא דרך לעשות כסף.
הונאת פירמידה
בקצרה – מדובר בהונאת פונזי ללא מוצר.
בהארכה, מדובר בצורה הפחות חוקית ופחות נחמדה של "תעביר את זה הלאה". איש אחד, אסרטיבי ומשכנע בדרך כלל, משכנע כמה אחרים לשלם לו כדי למכור משהו תמורת עמלה יפה. אותו אדם בדרך כלל לא יצליח למכור לבד את המוצרים, ולכן ישכנע עוד כמה אחרים שיקנו ממנו חלק מהמוצרים, תמורת עמלה סבירה. כך אותם אנשים ינסו למכור את המוצרים הלאה והלאה, עד שיגיעו כנראה לפתח הפיד שלכם בניסיון לשכנע אתכם לקנות ארגז משקה בריאות מלא חלבון, ולמכור אותו במחיר טוב יותר, בלי אחריות שבאמת תצליחו למכור אותו או להרוויח את כספכם בחזרה. כך, הכסף "מטפס" מעלה עד שהוא מגיע לשלבים הגבוהים ביותר בפירמידה, והם בדרך כלל בורחים עם הכספים האלה למדינות אחרות כשעולים על המזימה שלהם.
"למה משקרים כאן ואומרים שאין מוצר ספציפי? הא?"
אתם, הקוראים עכשיו פסקה זו
אם ניקח את הדוגמא של אביטראז', פעילות המותרת בחוק, אז מדובר במשהו שאני קונה במחיר מסוים בשוק אחד ומוכרת במחיר גבוה יותר בשוק אחר. בתרמית פירמידה, המוצר עצמו הוא בני האדם. בפועל, מי שנמצא בפירמידה מקבל את הכסף מהאנשים שהוא מביא, ולא ממכירת המוצרים עצמם. בתרמית פונזי, לדוגמא, לא מוכרים לי שום מוצר, ואני גם יכולה להרוויח סכום נחמד אם יצאתי מהמזימה בזמן הנכון, אבל זה יהיה על חשבון אחרים.
תרמיות פירמידה קיימות כבר שנים, והעדות הראשונה להן היא במכתב שרשרת. הן יכולות לגרום להשפעה שלילית רחבה, והידועה שבהן היא התפרקות הכלכלה של אלבניה בשנת 1997, אשר הרבה מתושביה הסתמכו על תרמיות אלו, ואיבדו את כספם כשאלו קרסו (לפי כריסטופר ג'רוויס במגזין "Finance& Development" של הIMF)
אנחנו מכירים דברים כאלה בארץ?
מעבר לדוגמא בסרטון הבא, יש הרבה מקרים כאלו בארץ, והרבה צעירים דווקא נופלים אליהן. עם כל הביקורת למי שמנהל את מזימות אלו, אפשר לתת להם "שאפו" עצום על ניהול של דפי פייסבוק ואינסטגרם בצורה חכמה ומעניינת. ישראל, משום מה, היא מכרה מעניין לתרמיות מסוג זה, ולעתים קרובות נחשף עוקץ חדש.
איך מזהים בעצם הונאת פירמידה?
הכניסה חופשית לכולם בלי הבדלי גיל, ניסיון תעסוקתי, הון עצמי או מבחן שבודק האם אתה יכול באמת להיות חלק מהחברה הזו. זה דגל ראשון המעיד על עניין מחשיד. לצורך השוואה – גם ביצירת מסגרת אשראי או הלוואה, הבנק עצמו שלך המכיר אותך, יבדוק האם יש לך הכנסות יציבות כדי להחזיר את הסכומים שאתה מבקש לעבוד איתם. אם רוצים לעבוד בחברה – יהיה ראיון עבודה. אין דבר כזה לתת כסף בלי לבדוק התאמה.
זה נראה טוב מדי, ולא רק מבחינת העסקה עצמה, אלא בדרך בה החברה עובדת. כבר אמרנו שרוב הנוכלים האלו משתמשים בהרבה שיווק דיגיטלי כדי לעניין ולסקרן, והרבה ממנו הוא באמת ביצירת תדמית של חברת יוקרה, כזו שנהנים בה כל הזמן כי מרוויחים המון כסף בקלות.
מנסים להוכיח לגיטימיות בצורות שיווקיות. כלומר, מראים העברות כספיות מאנשים או מתעקשים שלא מדובר בפירמידה. רוב העסקים לא צריכים להוכיח את הלגיטימיות הכלכלית שלהם (אולי לגיטימיות אתית), ואם כן כדאי לחשוד בכך. עוד עניין לגבי העברות כספים, טריק שלרוב משתמשים בו – חברה רשומה והגיונית כנראה לא תעביר כספים באפליקציות, אלא דרך מס הכנסה, חשבוניות וכו.
המודל הכלכלי לא מובן, או דורש הסבר ארוך מדי. אם ניקח לדוגמא אוניברסיטה וגביית התשלומים שלה, נקבל הסברים פשוטים לסכומים שצריך לשלם. אולי לא נאהב את העובדה שאבטחת האוניברסיטה עולה לכל סטודנט 400 ש"ח בשנה אפילו שכולנו למדנו בזום, אבל נוכל לדעת מה קורה עם הסכום הזה. לכל עסק, בעצם, יש שירות או מוצר שהוא מספק, ועליו משלמים. אם הבקשה שלכם להבין על מה אתם משלמים מתקבלת בזלזלול, שינוי נושא או איומים, כנראה שמדובר בפירמידה.
אתם אמורים למכור מוצר, אבל לא מצליחים להבין מה המוצר הזה. או שאתם לא ראיתם אותו בעיניים. אם לא ברור לכם מה המוצר – איך אתם יכולים למכור אותו?
אם נסכם, ישנם כמה הבדלים בין הונאת פונזי להונאת פירמידה.
| הונאת פונזי | הונאת פירמידה | |
|---|---|---|
| במשפט אחד | "תשואה גבוהה בכלום זמן, על ידי השקעה בחברה שלי" | "רווח משתלם בזכות שיווק מרובה משתתפים שישלמו לך גם" |
| יש שקיפות לגבי תזרימי הכסף של החברה? | לא | כן |
| מוכרים מוצר או שירות? | כן | לא |
| מודלים כלכליים דומים ולגיטימיים | בנקים | שיווק שותפים (אפיליאציה), שיווק רשתי |
| לאן הולך הכסף שהשקעת? | לכיס הפרטי של בעלי החברה במקום להשקעות | לכיס הפרטי של אלה הנמצאים במעלה הפירמידה |
תרמית של אדם או חבורה המשכנעים אחרים להשקיע כסף, אותו הם לוקחים למטרותיהם האישיות
עוקץ הנפוץ בישראל, ומתבסס על מכירת מוצר או שירות שלא קיימים, במטרה להרוויח כסף
חוסר הבנה של השוק, בדיקה שטחית לפני השקעה גדולה ואמון גדול מדי בבני אדם בגלל שיווק אגרסיבי ונוצץ
