מבחן ה"טחון מן הצומח": מה הכי טעים?

רידיפיין מיט, ביונד מיט, טבע דלי – בעולם הגדל של תחליפי בשר מן הצומח, יש לא מעט חברות שמתחרות על הכיס שלנו.

בתור צמחונית למעלה מ-20 שנה ואדם מבשל מאוד, אני שמחה על ריבוי התחליפים והתחרות הגדלה, ושיש לי יותר אפשרויות משניצל תירס, סויה או ברוקולי של טבעול. יש לא מעט חברות שמתחרות על הכיס שלנו במדפי הסופרים. אבל מה מוצלח ומה, נעבעך, פחות?

ניסיתי את ה"טחון מן הצומח" של רידיפיין מיט (Redefine Meat), ביונד מיט (Beyond Meat) וטבע דלי (Teva Deli). מה המסקנות?

דיסקליימר: אני לא מספיק זוכרת מה הטעם של בשר טחון כדי להגיד כמה זה דומה לבשר טחון, ואין לי במטבח מישהו שיודע. לכן ההשוואה לבשר לא תהיה, ובמקום זה השאלה היא האם זה מספיק טעים בפני עצמו.

אני לא אכתוב מחירים כי הם משתנים כל הזמן.

המשותף לכל המוצרים

כל המוצרים מגיעים כבלוק מלבני קפוא שצריך להפשיר. לא מצונן, לא אבקה שצריך להוסיף אליה מים. אני נוהגת להפשיר את זה בסיר או מחבת, יחד עם מצרכי הרוטב שאני אשתמש בו.

כולם גם מגיעים באותו משקל: 300 גרם

טבע דלי

טבע דלי מציעים שני סוגים של טחון מן הצומח: אחד "רגיל" לבולונד ואחד לקציצות ובורגרים.

טעם: השתמשתי בטחון לקציצות, שלא דומה לבשר, וגם אין לו ממש טעם בפני עצמו. אבל המרקם נחמד וסוגר פינה. וזה יותר טוב מהטחון לבולונז, שהוא אנמי בטעם ופירורי במרקם והוא התחליף החלש ביותר שטעמתי.
הייתי צריכה להוסיף לו עשן נוזלי, פפריקה מעושנת ושמרי בירה כדי לחזק את הטעם שבו.

זה מאכזב, כי ההמבורגרים הטבעוניים של טבע דלי הם מוצלחים. הם לא "המבורגריים" בטעם, במרקם או בחווייה – אבל בתור קציצה בפני עצמה – הם מוצלחים. אני מקווה שיום אחד הבשר הטחון שלהם יהיה מוצלח באותה מידה.

הטחון לקציצות נחמד אבל שני הטחונים מן הצומח שלהם הם החלשים מבין הדברים שבדקתי. עד לא מזמן טבע דלי היו הכי טובים שבנמצא, אבל מאז הרמה עלתה ואיתה הסטנדרטםי.

מומלץ/לא מומלץ: אם יש אלטרנטיבה – לכו על האלטרנטיבה.

רידיפיין מיט

גילוי נאות: אני עובדת עבור רידיפיין מיט במסגרת החברה שאני עובדת בה. אני לא מקבלת שום דבר בחינם וגם לא קיבלתי תגמול על הפוסט.

קודם כל: כפרה עליהם, בשביל חברה שאחד הדגלים שלה זה איכות הסביבה יש באריזה הזאת יותר מדי פלסטיק שלא בשימוש.

הטעם והמרקם: הכנתי טוקבוקי עם הבשר הטחון שלהם. מאחר שלבשר יש מלא טעם, לא באמת צריך הרבה רוטב כשיש אותו. במובן הזה רידיפיין מיט הצליחו לעשות עבודה מצוינת. לא רק שלא צריך להסוות אותו ברוטב, אלא גם הבשר שלהם נתן מספיק טעם ליתר המנה.

מומלץ/לא מומלץ: מומלץ. טעים ועשיר.

ביונד מיט

יחסי עם ביונד הם קצת "איט'ס קומפליקייטד". מצד אחד – הם הכי זמינים לי. בניגוד לרידיפיין הם גם נמכרים בחנות הטבע החביבה עלי (הטחונה של שחר בירושלים) וגם מגיעים במשלוחים מהסופר שממנו אנחנו מזמינים.
מצד שני – היתה לי חווייה גרועה מאוד עם הקציצות שלהם (לילה במקרר בתוך רוטב הפכו אותם לעיסה חצי-נוזלית עם חוטים נמתחים כמו בגבינה צהובה. זה לא היה טוב). את הטחון אני אוהבת.

טעם: משכנע. טעים. עובד. הכנתי איתם עראייס שהיו מצויינים ונאכלו בהנאה גם על ידי אוכל בשר. בניגוד לעראייס בשרי שנהיים מוכנים על המחבת, אותם בהתחלה צריך לצרוב על מחבת ואז לאפות בתנור.

מומלץ/לא מומלץ: מומלץ.

לסיכום:

במבחן טעימה עיוור אני לא בטוחה שאני אבדיל בין ביונד מיט לבין רידיפיין מיט. זה טוב. שניהם טובים באותה מידה.

הטחון מן הצומח של טבע דלי לצערי מאחור. הקציצות שלו הן לא בטעם שמזכיר המבורגר, אבל הן הטעימות ביותר בקטגוריה. בטחון מן הצומח לצערי הם טעוני שיפור מאוד.