אחת מחצאי האמיתות הכי נפוצות בעולם הן "אם תעבדי קשה – תצליחי". זאת חצי אמת, חלק מלעבוד חכם זה לעבוד קשה. אבל לא כל סיפורי ההצלחה נבראו שווים. לאנשים שונים יש תנאי פתיחה שונים. אם תעבדו חכם, כנראה שתצליחו להתעלות מעל הביוגרפיה שהוכתבה לכם. כמה מעל? זה תלוי בסביבה שלכם – אבל גם תלוי מאוד בכם.
חשוב להכיר בזה ולקחת את זה בחשבון כשמדברים על הצלחות וכשמודדים את ההצלחה שלכם בחיים. להפיל את הקושי שלכם על תנאי פתיחה לא טובים זה כנראה נכון, אבל זה לא יקדם אתכם.
(אם אתם מעדיפים, יש הרחבה בוידאו בתחתית המאמר)
כמה מילים על הצלחה ופריווילגיות
אני לא אהיה ביל גייטס, מארק צוקרברג או אילון מאסק. אבל אני אמנף את המשאבים שלי כדי להגיע למקסימום הצלחה שאני יכולה. ובכל זאת כשמדברים על פריווילגיות, יש שתי נקודות שאני רוצה להבהיר:
להתנצל על פריווילגיות
יש תנועה שקוראת לאנשים להכיר בפריווילגיות שלהם ולדעת שזה לא רק הכישרון והעבודה שלהם שאיפשרו להם להגיע לאן שהם הגיעו. יש תנועה שכמעט מצפה מאנשים להתנצל על הפריווילגיות שלכם. לדעתי, על אי-ניצול פריווילגיות צריך להתנצל.
פריווילגיות הן לא משחק סכום אפס. אם החיים חילקו לך יד מסוימת ולא השתמשת בה, זה כמעט לזרוק לפח מתנה שקיבלת. אם את רוצה לקבל נקודות פרוגרסיביות, תשתמשי בפריווילגיות שלך כדי לקדם אחרים.
להגדיר הצלחה
יש המון דרכים להגדיר הצלחה. השאלה "איך מגדירים הצלחה" היא כמו השאלה "כמה כסף נחשב עשיר" או "איך מגדירים חברותי" ועוד. זה לא נמדד רק מספרית ויש המון מדדים להצלחה. האתר הזה הוא אמנם אתר כלכלי, אבל כשאני אומרת "הצלחה" אני מתכוונת שתמדדו אותה בקריטריונים שלכם.
אלו כמה דברים שיכולים ליצור הבדל בין הצלחה פשוטה למאבק להצליח. כל אחד מהם הוא פריווילגיה שלא צריך להתנצל עליה, וצריך לעקוף אותה עליה אם היא לא שם. אם קיבלתם את זה, זה משהו להכיר עליו תודה. אם אין לכם את זה, כדאי לזכור שהתנאים שאתם עובדים בהם הם אחרים, ולהעריך את עצמכם יותר על מה שהצלחתם להשיג.
גב כלכלי מהמשפחה
יש לי חבר, מוצלח כזה, שאמר "אפילו משחת שיניים לא יכולתי לקבל או לקחת מהבית של ההורים שלי". אפשר לגור אצל ההורים או בדירה בבעלות המשפחה ולחסוך כסף. אפשר לקבל מהם עזרה או שבת הזוג מוכנה לפרנס אותך בזמן שאתה בונה את עצמך.
הידיעה שאת יכולה להרשות לעצמך לא להכניס כסף – משנה דרמטית את מצב הלחץ המנטלי וגם מאפשר לעשות דברים שלא יכניסו שקל כסף בטווח הקרוב אבל בעתיד יהיו רווחיים. מיעוט המחוייבות גם אחד היתרונות הגדולים שבפתיחת עסק בגיל צעיר.
הידיעה שלמשפחה שלכם יש קשרים שיכולים לפתוח לכם דלתות – גם היא מדהימה. אני מעריצה גדולה של נטוורקינג, וקשרים של המשפחה שלכם יכולים לפעול לטובתכם.
היכולת לדאוג רק לעצמכם
זה מקרה יותר מתקדם. אם אין לכם בן זוג, ילדים, אחים או הורים שתלויים בכם כלכלית, יש לכם יותר כסף פנוי ויכולת לדאוג לעצמם.
הדאגה לא חייבת להיות רק כלכלית. גם טיפול בהם שלוקח המון זמן ומשאבים נפשיים, בין אם אלו הילדים שלכם או הורים שהגיעו לשלב. גם אם אתם לא לבד בסיפור, ויש מטפלים, מוסדות, בני זוג ומשפחה – היעדר החלק הזה יכול להיות פריווילגיה.
היכולת לדאוג רק לעצמכם מאפשרת לקיחת סיכונים שיכולים להשתלם, למשל תקופת אבטלה למטרות חיפוש עבודה טובה יותר. היא מאפשרת גם שלוות נפש.
הרבה אנשים מתייחסים להורות שלהם כאל הדרייב להצליח. עד שהם הפכו להורים, הם הסתפקו ברמת המחייה הנוכחית שלהם. ילדים הם מנוע אבל הם גם עוד דבר שצריך לדאוג לו.
חיזוקים חיוביים
לשמוע מגיל קטן כמה את חכמה, כמה את מוכשרת, כמה את מסוגלת – זה אדיר. מורות שהאמינו בך, הורים שהאמינו בך, סביבה שדחפה אותך להצליח, זוגיות תומכת. לחלופין: לא לשמוע מגיל אפס שאת כשלון ולא תצליחי בכלום.
יש אנשים שה"חיזוקים השליליים" הם המניע שלהם להצליח. אחד המניעים שלי הוא קבוצת ילדים בני 14 שכבר שכחתי איך הם נראים ואת השמות שלהם אבל היא עדיין מנהלת יותר מדי ממני. יש אנשים שמרוב דחיפה להצליח קרסו. אבל בגדול – סביבה תומכת, בטח בגיל צעיר, מאפשרת תחושת מסוגלות. התחושה הזאת קריטית להצלחה.
מודלים של הצלחה
כשיש אנשים סביבכם שהצליחו, יותר קל לכם לקבל הכוונה מפורשות, או פשוט לראות ולחקות. אנחנו לומדים המון גם מהתקשורת הלא-מילולית וסופגים המון מהסביבה.
מצד שני יכול להית שאתם גדלים בסביבה מאוד מוצלחת מכיוון אחד, אבל אתם מכוונים להצלחה בתחום אחר שמצריך סט אחר של כישורים, שאפילו מתנגש עם ההצלחה שמוכרת לכם מהסביבה. גם זה יכול להיות בעייתי.
יש רכיבי מצליחנות שקל לתרגם משפה לשפה, אבל הניואנסים והדרך יכולים להיות אחרים. וגם אם יש מודלים מסויימים של הצלחה, ואתם מכוונים להצליח בתחום אחר לגמרי – תצטרכו ללמוד שפה אחרת ולצבור קשרים אחרים.
סביבה בעייתית
זה מונח מאוד כללי, אבל הוא כולל בתוכו לא רק את הבית שבו גדלתם, אלא את המקום בכללותו. יש אנשים שהשוטרים היחידים שהם ראו הם שוטרי תנועה, אחרים מכירים בתי מעצר מקרוב והשאלה מתי יהיה לכם תאקל עם ככוחות הבטחון היא שאלה של מתי ולא האם.
יש סביבה שבה רוב האבות או נעדרים או אלימים, ובית עם שני הורים שהם גם מתפקדים – הוא חריגה גדולה מאוד. אתם לא חשופים לאלימות, כלפיכם או כלפי הסביבה.
בסביבות בעייתיות במיוחד, "הצלחה" היא כל כך בסיסית שרוב האנשים לא יחשיבו בכלל כהצלחה. זאת יכולה להיות גם "לא ישבתי בכלא" או "לא נפלתי לסמים" או "יצאתי מזנות".
הביטוס נכון
אני מצטערת ממש שאני נופלת למונחים אקדמיים, אבל המילה הזאת טובה מכדי לא להשתמש בה. "הביטוס" הוא המכלול של ההתנהגויות שמציינות את השייכות החברתית שלכם. למשל המוזיקה שאתם שומעים, המבטא או הניגון של המילים, הידע הכללי שלכם, אוצר המילים. זאת הפעם ההיא שהסתכלו עליכם בפליאה "איך אתם לא מכירים את [האדם החשוב שאתם כאלה בורים שאתם לא מכירים]?!".
יש חדרים שהיכולת שלכם להיות חלק מהם ולהיטמע בהם תקבע אם תצליחו להישאר שם או לא. מעגלים חברתיים ומקצועיים שמיתרגמים אחר כך לכלכלה ולהצלחה בחיים.
אם לא גדלתם עם האנשים הנכונים במקומות הנכונים, או רכשתם את הכלים והשפה האלו מאוד מהר, או למדתם לאמץ את הבאזוורדז הנכונות או להתנסח ככה שאף אחד לא ידע שאתם לא באמת מבינים על מה אתם מדברים – יש לכם בעיה.
