המטבח האתיופי כמעט ולא מוכר בישראל, והגרסה שלו שמוכרת כוללת אוכל של יהודים באתיופיה, שחיים בעיקר בשני אזורים: אדיס אבבה וגונדר. למחוזות שונים יש מזג אויר שונה, אדמה שונה, היסטוריה שונה ומטבח שונה. אני מניחה שאתיופיה לא יוצאת דופן בהקשר הזה, ושלחלקים שונים יש מטבח שונה.
את המאכלים האלה לא מצאתי במסעדות אתיופיות בארץ. זה משמח אותי, כי זה אומר שהמטבח האתיופי כולל יותר מגוון משאנחנו, שנהנים ממנו מבחוץ, זוכיים להכיר.
אני לא מכירה את כל ההקשרים של כל המאכלים שאכלתי שם, אבל לתעד זה גם טוב.
תיעוד זה גם רעיונות. הייתם אומרים שזה אוכל תיירותי שמוכרים ללבנים, אבל ברוב המקומות – רוב המבקרים לא בדיוק היו בצבע שלי. התיעוד הזה כולל רעיונות לדברים שאפשר לעשות. גם ככה לעצלנות טובה לא ממש עוקבים אחרי הוראות.
לוז
לֹוז הוא תה-חמאת בוטנים. שתיתי אותו, בבית הקפה עם השירות הגרוע בעולם, או לפחות בגונדר. היה טעים.
מכינים תה, מערבבים פנימה כפית של חמאת בוטנים ועוד כפית עד שמגיעים לטעם והסמיכות הרצוים. לקצף סוגרים בכלי ומשקשקים.
סמבוסה
סמבוסה. כמו סמוסה, או סמבוסק, במילוי עדשים. לא בטוחה איך המטבח ההודי הגיע לאתיופיה ומה הקשר בין הסמבוסה האתיופית לסמוסה ההודית.
מיץ אבוקדו
דאבו-פירפיר, ומיץ אבוקדו. זה מוזר כמו שזה נשמע. אבל עם לימון זה נרגע. לימון מוסיף המון. הלימונים מהזן הזה הם קטנים מאוד. אפשר למצוא אותם בארץ לפעמים, אבל באתיופיה זה הזן הנפוץ.
דאבּוֹ הוא לחם אתיופי. אנחנו מכירים את האינג'רה, אבל יש להם גם לחם שמבוסס על חיטה. "פירפיר" (וגם "פטפט") הם מאכלים שמכינים מלחם שהתייבש ומרעננים ברוטב עגבניות.
פיתה עם ממרח פול
באזור של מדבר דנאקיל אכלתי יותר קמח לבן ופול משאכלתי בכל אתיופיה. בתמונה העליונה: ממרח פול חריף ששמו בתוכו כף של חמאת בוטנים, ולחמניות.
בתמונה החתתונה: ממרח פול עם פיתה.
פסטה על אינג'רה
במקום בתחילת רכס הרי הסימיאן ישבתי עם עעוד שני ישראלים. כשהישראלי הזמין פסטה – הוא קיבל אותה על אינג'רה.
אתיופיה היא המדינה היחידה באפריקה שלא היתה תחת קולוניאליזם, והיא מאוד גאה בזה. הכי קרוב לקולוניאליזם היה שבמלחמת העולם השנייה, למשך ארבע שנים, אתיופיה היתה תחת כיבוש איטלקי.
אחת ההשפעות היא שילדים בכפרים נידחים יודעים לבקש "צ'וקולטה! קרמלה!" (שוקולדים וממתקים), שהמילה הקצרה ל"ביי" היא "צ'או", ובמטבח – יש גם פסטה. על אינג'רה.
בצל סגול (ורק בצל סגול)
במטבח האתיופי הבצל הוא בצל סגול, לא לבן. בשום מקום שהייתי בו באתיופיה לא היה בצל לבן, לרבות בדוכני הירקות. לשום מתייחסים שם כמו שמתייחסים לבצל, לרבות לשים אותו חי בסלט (דבר שאימצתי גם בסלטים שלי מאז).
כשהתארחתי אצל גנט באדיס אבבה, התנחלתי לה במטבח. המילים היחידות שאני יודעת באמהרית הם חומרי גלם. כששאלתי את גנט מה המילה לבצל היא אמרה "קאי שוקורט" (שוקורט אדום). במילה שום, היא אמרה "נצ' שוקורט" (שוקורט לבן). שאלתי אותה לגבי בצל לבן ("white onion") והיא אמרה את המילה לכרישה ואחרי שהבאתי לה את הכרישה מהמטבח הבנו שלא לזה היא מתכוונת. זה לקח כמה דקות, כולל להיעזר באחד הבנים שלה שהעלה בגוגל תמונה של בצל לבן. היא לא ראתה אף פעם דבר כזה, ואז היא צחקה ואמרה "פרנג'י שוקורט!" (שוקורט זר, או של זרים).
