בתואר שלי בסוציולוגיה התחברתי למשך שנה אחת עם סטודנטית מואדי ג'וז. ישבתי איתה בבית קפה במזרח העיר ללמוד למבחן וכשרציתי לבקש קפה שאלתי אותה אם ללכת לבקש "ווחד קאהוה". "לא, ווחד קפוצ'ינו" היא ענתה.
יום אחד היא הביאה לאוניברסיטה לחמניות שאמא שלה הכינה, והן היו מדהימות. היה בהן זעתר טרי וגבינה שלא אכלתי אף פעם. כששאלתי אותה איזו גבינה זו, היא אמרה פשוט "גבינה".
יש גבינה ערבית שנקראת ג'יבנה. זאת הגרסה המקומית של חלומי: גבינה קשה, מלוחה שאפשר לטגן בלי שהיא תימס. אפשר למצוא אותה בכל שוק עם ריכוז ערבי, ושווה לשאול עליה במעדניות של יהודים. במקור, כנאפה לא ממש הכינו ממוצרלה, אלא מג'יבנה לא מלוחה. לפעמים היא מלוחה באופן כמעט בלתי-אכיל, אז כדאי להחליף את מי המלח שהיא נמצאת בהם – במים רגילים. זה משפר את המליחות.
מצרכים לכ-24 לחמניות זעתר וג'יבנה
- 5 כוסות קמח
- כף מלח
- 2 כפות סוכר
- 2 כפות שמרים יבשים
- חצי כוס שמן זית (אם אין זית תחליפו בקנולה ואל תגלו לאף אחד)
- 2 כוסות מים
- עלי זעתר, עדיף קצוצים: כמה עלי זעתר שרוצה, רצוי עלי זעתר טריים ולא אבקה. אם אין עלי זעתר טריים, אפשר להחליף בעלים אחרים. הכנתי פעם עם שמיר.
- חבילת ג'יבנה (300-400 גרם) ג'יבנה (אפשר להחליף בחלומי) חתוכה לקוביות גדולות. אני נוהגת לחתוך כל פרוסת ג'יבנה ל4 חתיכות.
- מערבבים את המצרכים חוץ מהעלים והג'יבנה. מתפיחים שעה.
- מוסיפים את הגבינה ואת העלים, מערבבים טוב לבלילה ומתפיחים שוב.
- יוצרים כדורים. אם יש יותר ממגש תנור אחד, יוצרים את כל הכדורים בבת אחת ומקסימום הנאגלה השניה תתפח קצת בזמן שהראשונה בתנור.
- אופים על 180 כ-20 דקות או עד שיפה.
- מה שלא נאכל באותו יום או למחרת – אפשר לאחסן במקפיא. אלו בתמונה מתחת הן לחמניות חצי אפויות, במקפיא
