מצרכים
רבע קילו גֶשוֹ (עלים וענפים, לטג', לא לטָלָה. אפשר לקנות בחנויות תבלינים אתיופיות. במחנה יהודה בירושלים יש שלוש ומסביב יש עוד כמה).
קילו דבש, אפשר גם שני קילו.
3-5 ליטר מים (בכפוף לגודל הצנצנת) – לי היתה צנצנת של 5 ליטר.
זה בערך קילו דבש על שני ליטר וחצי מים.
להכנת הגשו
מערבבים את הגֶשוֹ עם המים
אחרי שבוע מסננים. שומרים את המים וזורקים את העלים.
מערבבים את הדבש והמים עד להמסה של הדבש. הוא לא צריך להימס לגמרי, הוא יכול ברובו. בכל מקרה הוא יתמוסס במהלך הזמן.
סוגרים את הצנצנת.
מדי כמה ימים לערבב. בעיקר בהתחלה, להמסה של הדבש ולפיזור השמרים מהתחתית למעלה.
מאחר שהשמרים עוד חיים, ככל שעובר הזמן, הוא נהייה אלכוהולי יותר. גם אחרי צנצון/בקבוק.
אם יש לך קצף לבן בצנצנת – זה בסדר. זה שמרים. הטעם מתוק עם קצת חמצמצות וריח חזק של שמרים טבעיים.
אני יישנתי את הטג' הזה כמעט חודשיים, אפשר גם אחרי חודש.
הגשה
את הטג' שותים בטמפרטורת החדר, בכוס שנקראת בירלי. בארץ קשה מאוד להשיג את הכוסות האלו, אז כל כוס אחר תתפוס.
כשטיילתי באתיופיה, חיפשתי טג' במשך 11 יום. לא טעמתי אותו אף פעם ורציתי להבין מה זה שיכר הדבש המקומי הזה. לקראת סוף הטיול מצאתי מסעדה שמגישה אותו. חשבתי שלמצוא אותו יהיה כמו למצוא אוזו ביוון. גיליתי שיותר קל למצוא אוזו באתיופיה מטג'.