השירות הלאומי הייתה תקופה… מעניינת. בחודש אחד הפכתי ממישהי שעובדת בקיץ מתוך שיעמום בעיקר, אל מבוגרת שצריכה לנהל תקציב לבד. כזה שיספיק לאוכל, מתנות לחתונות, בגדים ופעם אחת גם טלפון.
כשהתמרמרתי על הנושא, הובהר לי שבתור סטודנטית המצב יהיה חמור יותר, והעיניים שלי מילולית החשיכו. היום, אחרי חמש עבודות עם פחות מארבע ספרות במשכורת, שלוש דירות עם שתי שותפות או יותר וחשבון בנק אחד, ממרום שנתי האחרונה בתואר אני יכולה בביטחון להגיד שזה עניין מורכב. ואפשרי, כמובן. יכול להיות שחלק גדול מהעצות שכאן מוכרות לכם, ואם כן – נהדר. אתם כנראה האלה שהשאר בתואר מקנאים בהם.
נתחיל מהדברים הפשוטים והבסיסיים ביותר, שכנראה תוכלו ליישם בשבוע הקרוב.
1. קניות שוטפות
ביטוי המפתח כאן הוא "סקר שוק". ידוע לכל שהסופר הזול ביותר נמצא ממש בבית של ההורים, ואני ממליצה להסתמך עליו ברמת האפשר. מבחינתי, זה אומר לחשוב כמה מאמץ אצטרך להשקיע כדי לחסוך בקנייה הזו. אם אני לוקחת רק קופסאות שימורים של רסק, וצריכה לסחוב אותם בשלושה אוטובוסים כשיש לי סופר צמוד לדירת השותפות, עדיף כבר לנסוע בנחת. אני אישית לוקחת מההורים בעיקר אוכל יקר או כזה שחבל לי לקנות בכמויות, וכמובן שאריות בשר משבת, כמה שאפשר לסחוב. את הקניות שכן אבצע מהכסף האישי שלי, אחלק בין סופרים. סיבה אחת היא שהמחירים וההיצע שונים, והסיבה השנייה היא היכולת שלי לסחוב מעט מצרכים בפעם אחת. חלב פרה, למשל, תקנו באותו מחיר גם בלילה בפיצוציה לידכם, וגם בסופר שנסגר בשמונה (למה? כ זה מוצר מפוקח).
2. הנחות
החשבון כאן פשוט, ונצרך. קונים? בודקים הנחה. יש כל כך הרבה מקומות שישמחו לתת לכם אותה רק כי אתם סטודנטים, מקומיים או משתמשים חדשים. מדובר בהנחות אמיתיות, ולא אחד פלוס אחד בסופר. איך מזהים הנחה אמיתית? כזו שלא דורשת ממני להוציא בסך הכל יותר כסף משהייתי אמורה להוציא בהתחלה.
בהרבה סופרים יש אזור של מוצרים פגומים או לקראת סוף התוקף במחיר מוזל, ואין הבדל בטעם בין שוקולד שיתקלקל עוד חודש לבין כזה שיתקלקל עוד שנה, אלא אם שניהם מסוגים אחרים.
"תימני אמיתי אף פעם לא יוצא מנקודת הנחה"
– הבדיחה הקבועה של אבא שלי בשולחן שבת
3. סדר עדיפויות
הנה כמה שאלות שכדאי לשאול – מה אני חייב להוציא? מה ארגיש בנח לקבל חינם? מה אתבייש לקבל בחינם? בשביל אילו דברים אשקיע זמן כדי להשיג אותם בזול? האם הזמן הזה שווה את החיסכון בכסף? מה שוקל יותר – קילו שיבולת שועל או הזמן והטרחה שתשקיעו בללכת לסופר?
אני, למשל, שותה רק חלב צמחי מטעמים בריאותיים. יש לי בלנדר (שהשגתי ברבע מחיר, אבל זה לסעיף אחר) וגם מקום לקנות ממנו שיבולת שועל בזול. הרבה פעמים מוסרים אגוזים כאלה ואחרים בקבוצות של השכונה. יכולה לארגן אתכם אם תבקשו יפה. באופן כללי נראה שעדיף להכין בבית מטעמי חיסכון, בריאות וקיימות. עם זאת, הזמן שייקח לי לסנן את החלב והאיכות שלו לרוב לא שווים את המאמץ. ללכת במיוחד באמצע היום בשביל שקית קטניות זה גם דבר די מעיק. ממש כאן נכנסים סדרי העדיפויות שלכם.
דוגמא נוספת היא אוכל בחוץ – עדיף לקנות שקית גדולה של ציפס קפוא ולדחוף לתנור מאשר להזמין ב14 שח.
אחרי שעברנו על חוקי הבסיס, הגיע הזמן לטיפים המתקדמים יותר, אלה שתוכלו ליישם עד החג הקרוב
4. יום גשום
אולי נשמע הזוי לחסוך בתקופת הלימודים, אבל זה בהחלט אפשרי וגם מומלץ. קודם כל, זה הרגל בריא. יש לכם סכום שלא צריך להגיע בוודאות לשכר דירה, חשבונות או תחזוקה בסיסית? שימו אותו בצד. המתקדמים יכולים להשקיע אותו, וגם להרוויח קצת על הדרך. כמו במשל עם הבית הצפוף והעז, כשחיים בצמצום מסוים לומדים כמה מרווח באמת יש בתקציב שלנו.
עם זאת, כדאי להתחשב בכמות ובדרך שבה חוסכים. מתי לא חוסכים? בקצרה, כשיש יותר חסרון מתועלת.
משל העז
חסיד בא לרב ומבקש את עזרתו: "הבית קטן וצר ובני ביתי מרובים, כולנו גרים בחדר צר, עזור לי."
אמר לו הרבי "קח את העז שיש לך בחצר והכנס אותה לבית".
החסיד תמה למשמע הבקשה המוזרה של הרבי, אבל הרבי אומר החסיד עושה.למחרת מגיע החסיד לרב: "רבי, אין מקום בבית! נוסף לצפיפות, עכשיו גם העז אינה נותנת מנוח. עזור לי הצל אותי מהצפיפות הנוראה!".
"עכשיו," אומר לו הרבי, "עכשיו הכנס הביתה את כל התרנגולות שיש לך בלול".
"רבי!" נזעק החסיד "איך אפשר?"
"כי זה מה שאמרתי לך" ענה הרבי. טוב, הרבי אומר החסיד עושה.למחרת בבוקר מגיע החסיד לפני הרבי בזעקה גדולה, "הצילו! רבי הצל אותי אין אפשרות לנשום בבית מרוב צפיפות".
עונה לו הרבי: "כשתחזור הביתה, הוצא את העז".ואכן, כשהגיע החסיד הביתה והוציא את העז, פתאום הבית נראה לו כמו מקום הרבה יותר גדול.
5. שווה פרוטה
לימדו אותנו שעל איכות לא מתפשרים, ואולי גם לכם יש אותו דחף כמו שלי שאם משהו מתקלקל, חסר או לא מתאים – קונים חדש. ואם אי אפשר לקנות אז מתפשרים בלי. יכול להיות שזה קרה כי ההורים שלי גדלו בעידן ללא רשתות חברתיות, ובמיוחד אגורה. זו מעין רשת חברתית שדרכה אפשר להעביר אחד לשני מה שכבר לא צריך. שימו לב: למי שמפרסם חפץ יש עדיפות בצפיה בדברים, והדברים השווים נחטפים מהר. החפץ שאתם מפרסמים יכול להיות כל דבר, אז תרגישו בנח לפרסם למסירה את העט שקיבלתם בכנס האחרון או בנכם הבכור, מה שפחות נחוץ. יש מגוון ענק, החל ממקררים ועד לאוגרים, תלוי כמה רחוק אתם מוכנים לנסוע ומה מצב הפריט.
האתר לא רלוונטי למה שאתם מחפשים? עוד אופציות הן פייסבוק מרקטפלייס, יד 2 והתארגנויות קהילתיות. יש בהרבה שכונות קבוצות מסירה של הכל מהכל בוואצאפ או בפייסבוק. כולם יפרסמו מוצרים שנחשבים יד שנייה במחיר מוזל, מועט או גם בחינם. את הספה בסלון אצלי, למשל, השגתי דרך קבוצה כזו ושילמתי 300 שקלים על הובלה מתוך עצלנות נטו. ועדיין, ספה במחיר כזה היא מציאה.
טיפ למתחילים: תשקלו את הערך של כל פריט. נכון, מזגן ב500 שקלים נשמע די טוב, אבל האם מדובר בעסקה משתלמת אל מול מזגן דומה ובאמת חדש? מומלץ לעיין שוב בסעיף 3.
6. תחבורה
אוטובוס? ללכת ברגל? אולי בכלל להשקיע באוטו? לקחת את הסיכון בטרמפים? (קבועים מראש כמובן בקבוצות הוואצאפ). התשובה פשוטה ביותר – זה תלוי. מה, רציתם ממני תשובה ברורה שתסביר מה לעשות? ובכן אני גם אבל החיים לא עובדים ככה כשאנחנו גדולים. עם זאת, המאמר עלה מסיבה כלשהי, אז הנה כמה שאלות ותהיות שכדאי לכם להעלות מול עצמכם כדי לגבש החלטה:
- איזו מהאופציות תעלה פחות מבחינת ההוצאה הנראית לעין כמו תשלום באוטובוס או דלק?
- מה ערכן של ההוצאות השוטפות שאינן נראות לעין? למשל, תחזוקת רכב.
- האם הזמן שאשקיע באופציה שווה את זה?
ניקח לדוגמא אותי – ההליכה לאוניברסיטה תיקח לי בערך שעה ואפס שקלים, נסיעה באוטובוס תיקח 20 דקות ושלושה שקלים, ובטרמפ 10 ד ובחינם. כביכול, נראה שעדיף טרמפ ובאמת לרוב אבחר את האופציה הזו, בעיקר בצהריים כשהכבישים לא עמוסים. בימים שאצטרך להגיע בתשע אני אקח אוטובוס כי הביטחון בלא לאחר שווה מבחינתי שלושה שקלים, וגם יש לי זמן לעבור על מה שצריך להכין ללימודים.
כמובן שיש החלטות יותר חשובות, והן נכללות בטיפים המשמעותיים, אלה שתוכלו ליישם בשנה הקרובה.
7. מלגות, רבותיי!
פריפריאלים? פרסים? גרים בנתניה? למדתם בפנימייה? יש לכם חולשה לרקדנים? כמעט כל אלה קריטריונים אמיתיים לקבלת מלגה בלי התנדבות, רק בזכות הפרצוף היפה שלכם, וסבתא שעלתה לארץ. חוץ מצילום ת.ז של ההורים, האחים והחברים שלכם וגם תלושי משכורת, יש כמה דברים שממש לא כדאי לעשות בחיפוש מלגה.
הראשון, להירשם למנוי או שירות כלשהו שיחפשו בשבילכם. עדיף לקנות קפה קר ומרענן באותו סכום. פשוט תכתבו בגוגל או אתר ייעודי מלגות ל*הכנס כאן קריטריון שאפשרי לך לעמוד בו כמו מוצא, מרכז אקדמי או סוג תואר* ותחקרו קצת במקום לגלול בעוד סרטון של חתולים. זה כמו לקנות, אבל ההפך!
השני הוא לא להתבייש. אתם צעירים וצריכים את הכסף. אם קרן כלשהי רוצה לממן לכם את התואר כי אתם חמודים, למה לא?
השלישי הוא חישוב עלות מול תועלת. מלגת פר"ח, למשל, ידועה בתור תחליף נח לעבודה, אבל לא מעבר, כי שעת התנדבות בה היא בערך כמו שכר מינימום. אם לא תכננתם לעבוד יותר מארבע שעות בשבוע, מצוין. אם כן, כדאי לשקול שוב.
הרביעי הוא שילובים ומנצחים. כלומר, כדאי לבדוק אם מסתדר לכם לעשות פר"ח בעיר שלכם, או בשילוב עם תוכנית אחרת. אני למשל נמצאת בכפר סטודנטים, מוסיפה עוד שעתיים בשבוע, ומקבלת מלגה של 10 אלף שקלים רק כי החלטתי לגור בשכונה חמודה באריאל.
"שניים זה תמיד ביחד"
חוק המלגות
8. מגורים
כל האמור בסעיף זה מתייחס כמובן לאלו שגרים מחוץ לבית. הרבה פעמים נראה שכמו הסופר הזול ביותר, השכירות המשתלמת תהיה בבית ההורים, אבל שווה לבדוק כמה טרחה תשקיעו על מגורים בבית מבחינת נסיעות, חוסר עצמאות מסוים וגם מקום לשבת וללמוד בו.
מחיר המגורים כולל את השכירות, שנובעת ממספר שותפים, מיקום הדירה ואיכות הדירה והבניין – ואת רכיב הארנונה. אסור לשכוח וועד בית, שתלוי מאוד באופי הבניין ומכסה את התחזוקה השוטפת שלו, כולל שטיפת חדר מדרגות, גינון ועוד. אם הגעת אל הדירה שלך דרך מתווך ישנם גם דמי תיווך. מיקום משפיע גם על השכירות וגם על הארנונה. פריפריה תעלה פחות מאשר המרכז, גם כאשר מדובר בשכונות במרחק של כמה דקות נסיעה. מבחינתך זה אומר שלפעמים משתלם לגור בבניין בלי מעלית או בשכונה שנראית קצת פחות טוב, כדי לשלם הרבה פחות שכירות.
הנחה בארנונה לסטודנטים
"הנחה לסטודנטים בארנונה" היא מיתוס נפוץ. זה שאתם סטודנטים לא משפיע על גובה הארנונה שתשלמו. מה שמשפיע הוא גובה ההכנסה שלכם. יש מדרגות הנחה בהתאם לגובה המשכורת שלכם ולכמה נפשות אתם בדירה. במקור זה מיועד למשפחות, אבל כשסטודנטים – זה מה יש ועם זה ננצח.
יש מקומות שיסדרו לכם את זה מראש כמו כפרי סטודנטים של בני עקיבא או איילים, וגם אגודת הסטודנטים יכולה לעזור. אבל המעמד הסטודנטיאלי שלכם הוא לא מה שיניב לכם את ההנחה.
את גובה הארנונה קובעת העירייה, אבל את גובה ההנחה קובעת המדינה, אז גובה ההנחה אחיד בכל הארץ. אפשר לראות את גובה ההנחה פה.
כדי לקבל את ההנחה בארנונה תצטרכו להביא איתכם 3 תלושי שכר אחרונים או טופס 106 מהמעסיק, וגם טופס בקשת הנחה בארנונה חתום על ידי עורך דין.
9. תכנון עבודות
הרבה אנשים חושבים שהשותפה שלי לשעבר, רותם, היא אחותי. בעצם חוץ מהנראות שתינו די שונות בסוגי הקהילות שגדלנו בהן, אופי התואר שבחרנו ללמוד והחשיבות של שגרה בחיינו.
רותם למדה ולומדת בצורה די אינטנסיבית במהלך הסמסטר, ולכן עובדת לפרקים. שתינו חסכנו בשנה לפני התואר, אבל היא בהחלט דאגה לסכום משמעותי שמכסה את רוב ההוצאות שלה. בתקופות מבחנים, בין מועדי ב' לתחילת הסמסטר הבא, השם השני שלה הוא "מנקת הבתים של אריאל". תוכלו למצוא אותה עם טישרט וחצאית נפנף מסתובבת ושוטפת רצפות, מקפלת בגדים ולפעמים גם שומרת על ילדים. ההתנהלות הזו אומרת, מבחינתה, להשתמש בסכומים גדולים ובפריסה של זמן רב. כלומר מאמץ מרוכז – היא מתחילה את השנה עם בערך עשרים אלף שקלים, וצריכה להפריש כל חודש סכום מהאשראי או הפיקדון (פר"י) שלה לשכר דירה ואוכל.
לימודי תקשורת הם די קלים, למען האמת. לפחות מבחינת מערכת השעות ובעיקר אל מול האינטנסיביות של תארים ריאליים. יצא ואני אדם המחבב שגרה, ובגלל זה עובדת בחצי משרה, גם תוך כדי הסמסטר וגם במהלך תקופת המבחנים. אם תהיתם לעצמכם, אז חינוך של נוער בסיכון. אחרי הכל אני דתייה גנרית. ההתנהלות הזו אומרת מבחינתי לעבוד עם סכומים הרבה יותר קטנים בפריסה של זמן קצר, בערך אלפיים שקלים כל חודש. חוץ משכר הלימוד שאני משלמת כל שנה באמצעות המלגה של שנה שעברה (מבני עקיבא, הידד במעלה!).
עוד עניין חשוב הוא ביטוח לאומי, ועבודה עם תלוש. כדי שלא תיאלצו לשלם כל חודש כמעט 200 שקלים רק על תכנון עבודה שנח לכם, שווה להגיע פעם או פעמיים בחודש למשמרת במקום שמוכן לתת לכם תלוש משכורת. הרבה מהחברים שלי עובדים במקומות שבהם בתקופה לפני התואר תקתקו משמרות ממוצאי שבת ועד שישי, והבעלים זוכרים אותם לטובה ושמחים לראות אותם מדי פעם.
10. תתנסו, תלמדו, תצמחו
"בזמן הלימודים תהיי בתקופה הענייה ביותר – גם אין לך הכנסה קבועה וגם יש המון הוצאות" היה המשפט שגרם לעיני להחשיך, אז בזמן השירות הלאומי. אחרי הקיפאון והבהלה, הצלחתי ללמוד המון על עצמי, על העולם ועל כסף. דווקא הצורך לשלם ולעבוד כדי להיות עצמאית גרם לי לרצות להשתפר כל יום בניצול זמן, בחירת סדר העדיפויות שלי ומה אני עושה עם האנשים שמסביבי.
אולי העצה הכי חשובה
אפילו שמדובר במנטרה פנטזית – פסטיגלית, באמת חשוב שלא תוותרו על החופש שלכם להיות בגלל קושי צפוי כזה או אחר. במיוחד כאשר יש דרכים ואפשרויות לא לסיים את התואר במינוס וללמוד איך להתנהל כלכלית כסטודנטים.
אם נסכם (ונעביר בדרייב הלאה)
העיקרון המנחה בכל העצות, השיטות והרעיונות שהובאו כאן מסתכם במילים "תשומת לב".
התייחסות למקום והכמויות שאנחנו קונים בצורה שוטפת. מבט מקיף על האופציות שמסביבנו להנחות גדולות וקטנות. לציין לעצמנו את סדרי העדיפויות כרגע. לזכור שחלק מהכסף יכול להישאר בצד בשביל זמן שצריך אותו מיד ובסכום גבוה. שמירת התעניינות באופציות פשוטות של יד שנייה לרהיטים ומוצרים יקרים. הקשבה לצורך המדויק שלך בתחבורה ומה יותר מתאים ונח. חיפוש בעלי אינטרס שתצליחו, כאלה עם כסף בכיס שיוכלו לשלם לכם מלגה. לשאול "מה משנה וחשוב לי מבחינת מגורים?". הרהור על סוג המאמץ שתשקיעו כדי להרוויח את הכסף שלכם – מרוכז או מפוזר. האחרון, וכנראה הכי חשוב – להניח שהקושי מביא איתו הזדמנות טובה מאוד ללמוד, להתנסות ולהצליח.
בהצלחה בלימודים!
כן, אם מתנהלים בחכמה עם האמצעים המוגבלים שלרשותך, ומחפשים דרכים חדשות לחסוך ולעבוד.
בהחלט, הרבה מהרעיונות והעצות שכאן ניתנות ליישום במהלך התואר.
